 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעבר לפאניקה ולהיסטריה הנגלית במהדורת החדשות מה השיג עד כה הטרור הפלסטינאי? לא הרבה. בישראל מתמסדת ממשלה ימנית קיצונית בשיתוף פעיל של המרכז והשמאל המתון.תוך יצירת שבר היסטורי אולי בין מחנה השלום הישראלי לבין אותם פלסטינאים שתמכו במסגרת של הסדר. האחיזה הישראלית בשטחים רק התחזקה כתוצאה משורה של פעולות צבאיות.הרשות הפלסטינית התמוטטה כליל,ושרון בסבלנות (שאינה מובנת לרוב תומכיו) דוחק את ראשיה מן הזירה. הסדר עתידי כנראה יתפרש על שנות דור ויקנה לפלסטינאים במקרה הטוב אוטנומיה חלקית. ארה"ב כנראה תכנס לזירה ותשרטט סטטוס קוו חדש שבו המפסידים העקריים יהיו הפלסטיניאים והעיראקים. ישראל הרויחה כנראה עוד עשור בו תוכל לשוב ולהעמיק את אחיזתה בשטח ולהוליך את מפעל ההתנחלויות לנקודת אל-חזור. בסופו של דבר נשאר טרור המתאבדים כאקט סימבולי של יאוש שמהוה אינדיקציה לחוסר יכולת של פעולה רציונלית ופרגמטית. הטרור יותר מאיום קיומי הוא איום מנטלי. זו היא איננה פעולה או רצף פעולות היכולת להביא להכרעה מכל סוג שהוא. מדוע אנו נענים לאפקט המנטלי שהוא יוצר? אולי אנו זקוקים לו באבן בנין לזהותינו העצמית הזקוקה בתדירות חוזרת ונשנית לאויבים מוחלטים שיסמלו רוע מוחלט שיאשש את מלחמות הטובים ברעים. או את מלחמות היהודים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
באותה מידה אתה יכול לשאול: מה השיגו פיגועי ההתאבדות בניו-יורק ובוושינגטון? האם לא ניתן היה לצפות שאמריקה תערוך פעולת תגמול כלשהי על הפיגועים, ותסרב לסלק את כוחותיה מהמפרץ? סביר להניח שבן-לאדן ידע זאת טוב מאד. נקודת המבט על התופעה צריכה להיות רחבה הרבה יותר: תופעת פיגועי ההתאבדות היא חדשה מבחינה היסטורית - כעשרים שנה סך הכל, כאשר רק בשנים האחרונות היא קיבלה נפח הולך וגדל, כך שהשיא עוד לפנינו (והוא רחוק). שנית, המסר התרבותי שעולה מפיגועי ההתאבדות הוא הדבר המטריד באמת (להרוג אנשים ניתן גם בדרכים אחרות). העולם המוסלמי גילה כאן מעין "נשק מסוג חדש", שלאויב אין לו תשובה. זהו נשק שקשה מאד עד בלתי אפשרי לסכל את שיגורו, ובניגוד לכל סוג אחר של אמל"ח, כאן מדובר במשאב בלתי נדלה - הוא מיוצר ברחמן של הנשים המוסלמיות. המוסלמים מצויים כיום באופוריה לנוכח האפקט המרשים של פיגועי ההתאבדות בישראל ובאמריקה, והם נוטים לחשוב שהמשך המגמה הזאת - תוך הגברה משמעותית בכמות ובאיכות - תביא בסופו של דבר לתוצאות המקוות. מתי? אולי בעוד מאה שנה, אבל מה זה חשוב? יש זמן. מהן התוצאות המקוות? כניעת האויב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה באמת השיג בן-לאדן מחוץ להפיכתו לסמל איסלמי מודרני המיצג את אי הנכונות לותר ללא קרב להגמוניה האמריקאית כנראה שלא הרבה.כנראה שגם לא ביקש יותר מזה. ואת זה עשה במחיר החיסול של אירגונו של המשטר שתמך באירגונו וכנראה גם במחיר של חייו. האם זה יוביל למהפכה איסלמאית שתכבוש בסערה את המערב בעוד מאה שנה? אולי אך אני מסופק אם מישהו כולל בן לאדן יכול להרחיק ראות לפרקי זמן שכאלו? 24 שעות של מלחמה קונבנציונלית ימיטו הרבה יותר הרג והרס מאשר גלי טרור אנושיים כמו שמדינת ישראל חווה בימים אלו. (ה11 בספטמבר אני טוען היתה סטית תקן שלא תחזור במהרה לדעתי) מול מלחמה גרענית ההשואה בכלל אינה קימת. וגם אין כאן איזה שהוא נשק אימתני שאין תשובה מולו אם היתה מחליטה מדינת ישראל לבנות מתחם הפרדה היא היתה מונעת 80% 90% מפגועי טרור הנוכחיים.שיקולים מדיניים מסוימים מאוד מונעים מלחמה אפקטיבית,בתופעה.או לפחות צמצומה המידי (נראה אם זאת שגם שרון הבין שכלו כל הקיצים והוא מסכימים להתחלה של הפרדה) גם אל-קיעדה יתקשה לחזור על הצלחתו בארצות הברית ללא מומנט ההפתעה המוחלט. האם יוכל הטרור לעבור את מחסום החימוש הגרעיני? אולי אבל אז הוא יכנס למעגל האימה הגרעינית ששמר עד כה על המערב. האם איזשהו בן לאדן עתידי יחליט להקריב את עמו בעבור מלחמה כוללת במערב? ימים יגידו.אבל כאן אנו פותחים נושא אחר לגמרי והוא האיום הגרעיני שאינו חופף במאה אחוז את האיום המוסלמי. ואנחנו מעונינים לעורר פחד מהאיסלאם בלבד שישרת את מטרותיה המדיניות של מדינת ישראל לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרשה לי להגיב על נקודה אחת מתגובתך: אתה כותב שאם הטרור האיסלאמי ישיג נשק גרעיני הוא "ייכנס למעגל האימה הגרעינית ששמרה עד כה על המערב". מאין אתה יודע? אני, בניגוד אליך, סבור לגמרי אחרת. תרבות שרואה בהתאבדות דרך מועדפת לגרום לאויב אבדות היא לא תרבות של מאזן אימה. לטרוריסטים האיסלאמיים מן הסוג הזה לא תהיה בעיה להקריב או לסכן מיליוני מוסלמים עבור התענוג של, נניח, השמדת ניו-יורק כולה על 12 מיליון תושביה, או גוש דן כולו, על שני מיליון תושביו. הפיתוי עבורם עלול להיות חזק מדי. מה שאפיין את מאזן האימה הגרעיני בין ברה"מ לארה"ב במלחמה הקרה היה ששני הצדדים רצו לחיות, והעדיפו את חייהם על פני מותו של היריב. התרבות ההתאבדותית האיסלאמית טוענת שהחיים כאן בעמק הבכא שנקרא כדור הארץ ממילא אינם שווים דבר, ועדיף לקצר תהליכים וללכת "להתפנק" בחצרו של הקדוש ברוך הוא. ואם באותה הזדמנות ניתן גם להסב אבדות לאויב הרי זה משובח. במלים אחרות, זו תרבות שאינה בהכרח מעדיפה חיים על פני מוות. עבורי, לפחות, הסכנה היא מוחשית ביותר (למרות שאני לא יכול לעשות דבר נגד זה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי כל דרך לדעת זאת, זו היא השערה המתבססת על תצפית בלתי מבוססת בהתנהגות האנושית.(וסיוגתי גם את השערתי בהמשך התגובה) (מה גם שהשמדת גוש דן על שני מליון תושביו באופציה גרעינית תגרום תגובת נגד גרעינית ישראלית שגבולותיה יהיו מאסואן ועד טהרן) זו שאלה ישנה האם צוילזציות אנושיות (או כל מורכבות אבולוציונית) מגיעות לאיזו שהיא נקודה בה הם מתחילים לפתח מנגנוני השמדה עצמית התשובה עדין פתוחה אני משער. אם המקרה הפלסטינאי יכול לשמש כמדד לחברה המפתחת תרבות של מתאבדים אז הראיה שבמבצע חומת מגן הפלסטניאים לא התאבדו בהמוניהם מול השריון הישראלי אלא בחרו ברוב המקרים להכנע. גם המנהיגות הפלסטינאית עראפת וברגותי לא בחרו להלחם עד הכדור האחרון. כך שהמציאות גם כאן היא קצת יותר מורכבת ויצר ההתאבדות האיסלאמי הבלתי נשלט מגלה איפוק מפתיע שצריך לנסות ולהבין גם את הנסיבות שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאסואן עד טהראן? ואם רק עירק תתקוף האם אנחנו נשמיד את כולם כי הם ערבים? ואם בכלל אירגון כמו של בן לדאן יהיה זה שיכח אחריות האם גם אז נשמיד מדינות? זאת שטות לומר שאנחנו נתקוף את כל העולם הערבי. השאלה היא האם גם העולם הערבי מוכן להשתמש בנשק מסוג זה, הוכח כבר שעירק מוכלה להשתמש בנשקים שאחרים פחות השתמשו בהם כדוגמת נשקים כימים וביולוגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הנילוס ועד הגאנגס. וישא''ק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי ששורה של פיצוצים אטומים שיהרסו את גוש דן ומרכז עירוני מקביל בטהרן או בגדד יגרמו שואה אקולוגית שתורגש בתא השטח שמטהרן ועד אסואן. כך שאנחנו לא צריכים להתאמץ יותר מידי.וגם העולם הערבי לא |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסתי לתגובת ישראל אבל אני חושב שאתה צודק במקרה הזה | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |