|
||||
|
||||
עמדת ארצות הברית לפיה גינוי ערפאת את הפיגוע (יחד עם כל הפעולות האלימות משני הצדדים), יש בו אלמנטים "מעניינים" הוא המשך "המשחק בכאילו", שארצות הברית נוקטת בו. ההודעה הזאת משקפת את עמדת מחלקת המדינה המסורתית, שכמוה כשעון מקולקל שנתקע באותה שעה ושום דבר לא יזיז אותו משם. לעומת זה מצאתי שני נצנוצי אור במדיניות הממשלה. הקטן שבהם הוא שינוי הנוסח לגבי ערפאת. בתגובת ממשלת ישראל על הודעתו קוראים לו בשם המפורש "הטרוריסט" ולא מעלים העין מהטרור או זה שאינו עושה די. אני בטוח שהאמריקאים יודעים זאת היטב, אבל ללא שאנו נתבטא כך אי אפשר לצפות מהם שיתחילו להתבטא בצורה שמשקפת את המציאות. נצנוץ האור השני הרבה יותר משמעותי בעיניי. אני מתכוון לכך שלמרות ההודעות החד משמעייות מארצות הברית: "נסיגה כאן ועכשיו", הממשלה לא אצה למלא את הפקודה הזאת, ובמפתיע ה "כאן ועכשיו" אינם חוזרים על עצמם. מעולם לא נתתי ציון טוב לשרון. לא לפני שנבחר לראשות הממשלה ולא לאחר מכן. פעולת "חומת מגן" הייתה בעיניי מעטה מדי ומאוחרת מדי ובאה בנקודה כזאת, שאפילו יקיר ברק ופרס (אורן שחור) התבטא ש "לא הייתה ברירה". לכן איני רואה בנקיטתה איזו שהיא יזמה מיוחדת. אבל אי הכניעה לתכתיב האמריקאי הרבה יותר משמעותי. סוף סוף רואים ניסיון לקחת את גורלנו בידנו. אם נמשיך כך אולי מצבנו ייטב. |
|
||||
|
||||
אמירה מעניינת של מר פאוול במעריב או ידיעות, באחד מן הימים האחרונים, היא משהו בסגנון של ''אי אפשר לפתור את בעיית הטרור ע''י פעולות צבאיות, אלא על ידי מו''מ.'' (ויתקנוני באם טעיתי.) כמובן, שכאשר טרור מופעל על ארה''ב, האמרה הזו לא תקפה. למעשה, פאוול טוען שארה''ב היא השוטר העולמי, ובעוד למדינות קטנות כמו ישראל אין הזכות להחליט להשתמש באלימות על טרוריסטים, לארה''ב מותר. אני מתפלא שהדבר הזה עבר בשקט. |
|
||||
|
||||
בהקשר זה, שיעשע אותי החלפת העצות האסטרטגיות בין שרון לבוש. בוש אמר לשרון ש''חומת מגן'' לא יעזור, שרון אמר לבוש שעכשיו זה זמן טוב לתקוף את עירק. טוב, בעיות של אחרים זה הבעיות שהכי קל לפתור. |
|
||||
|
||||
היוונים כבר השכילו לאבחן את הסוגיה,"מה שמותר ליופיטר-אסור לשור". זוכר את הטעות האיסטרטגית ב-66 לספירה, כשניסינו ללמד רומאים מוסר? |
|
||||
|
||||
הרומאים דאגו לשקט ברחבי הממלכה, ולבטחון מוחלט לאזרחיהם. האמריקנים בינתיים לא עושים זאת, והם עדיין לא ריבון על המזרח התיכון, בפעם האחרונה שבדקתי. לכן, האנלוגיה אינה תקיפה. |
|
||||
|
||||
אז למרות שהרומאים היו כאלה נחמדים הסתבכנו איתם? כנראה שאנחנו עם סורר ומורה,וחטפנו בצדק. גם סדאם חושב כמוך שהאמריקאים לא הריבון,וגם מגלה את זה לכולם. בגלל זה ישאירו אותו כיתה, והוא יצטרך לחזור על השיעור,כן שוב עם קולין,המורה להוראה מתקנת. |
|
||||
|
||||
האם זה לא עניין "הדוקטרינה הכפולה" שבוש גילה את נחיצותה למגינת ליבו? פעולה צבאית משולבת עם מאמץ פוליטי. |
|
||||
|
||||
האם בוש ניסה להתמכח עם ארגון אל קעידה? לא. הוא דרש משלטון הטליבאן להסגירם, ומשלא עשו זאת, נלחם בהם (תוך שימוש בכוחות מקומיים) עד לחיסול המשטר הזה, וללכידת כל לוחמי אל קעידה שרק יכל, והמצוד עוד נמשך. איזה מאמץ פוליטי נעשה, מרגע שהטליבן סרבו להסגיר את עוסמה בן-לאדן? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |