|
אני מסכים לחלוטין לעיקר הניתוח של מר אנשלוביץ', שמתמצה במשפט: "הטרור ייפסק רק כאשר יתברר להם, ובמיוחד לשולחיהם, שאין הוא משרת את המטרה הכללית של מה שנקרא 'העם הפלסטיני', שהיא הקמת מדינה ערבית נוספת במקום מדינת ישראל, אלא דווקא פוגע באינטרסים אלו." מפתיע כמה נדיר למצוא ניסוח בהיר כל כך לאמת הפשוטה הזאת.
אלא ששיטת הפעולה שאנשלוביץ' גוזר ממסקנתו היא מוטעית. פגיעה מאסיבית ומכוונת באוכלוסיה אזרחית תביא נזק עצום למדינת ישראל. מבלי להתייחס לעצם שאלת המוסריות של פעולה כזאת (שאלה שנידונה בהרחבה בתגובות קודמות), ברור שלא נצליח לשכנע את דעת הקהל ואת המשטרים בעולם במוסריותה (וזאת אפילו בהנחה שנצליח להגיע להסכמה מבית על הלגיטימיות של פעולה כזאת). התוצאה תהיה הרסנית.
ישנן דרכים אחרות, יעילות יותר ושאינן בעייתיות מבחינה מוסרית, לפגוע (בתגובה למעשי טרור) בשאיפותיהם של הערבים להקים כאן מדינה פלסטינאית.
דרך התגובה העיקרית שאני מציע היא תפיסת שטחים ריקים בתחומי י"וש והקמה של יישובים יהודיים בהם, מתוך כוונה לקבוע עובדות בשטח ולצמצם עוד ועוד את השטח שיהיה נתון למשא ומתן עתידי. יש להבהיר את העיקרון (שעד עתה נשמר) כי יישובים שהוקמו לא יפונו, גם במסגרת של הסדר קבע. בראיון ב"הארץ" לפני כמה שבועות אמר חיידר עבד אל-שאפי (אני מצטט מהזיכרון): "צה"ל לא מפחיד אותנו. ההתנחלויות הן שמדאיגות אותנו". [למישהו יש את הנוסח המדויק?] באופן מעשי ניתן להקים כל "ישוב תגובה" כזה תחילה כמאחז צבאי (או היאחזות נח"ל), ולאזרח אותו מאוחר יותר. הפלסטינים יצפו בעיניים כלות כיצד האיזורים שקיוו להפוך לחלק ממדינתם הולכים ומסתפחים דה-פקטו למדינת ישראל. חלום המדינה שלהם ילך ויתרחק עם כל פיגוע. במצב זה יהיה להם אינטרס ברור להפסיק את פעולות הטרור, ולהגיע להסדר מהר ככל האפשר.
אפשר לטעון שהתנחלויות נתפשות במקומות מסוימים (באירופה בעיקר) כפשעי-מלחמה, ובכך לא הועלתי הרבה לעומת הצעתו המקורית של אנשלוביץ' (לפחות מבחינת הלגיטימציה הבינ"ל). אלא שאני (בתמימותי?) מאמין שלא לאורך זמן יוכלו הערבים ובני-בריתם לשכנע את העולם במשוואה שלפיה ההתנחלות היא פשע השקול לטבח באזרחים. אנשים יראו את הדם ברחובות, ואת התגובה, בדמות בתים שנבנים ועצים שניטעים. כל אדם סביר יבחין בהבדל.
|
|