|
||||
|
||||
לאחר הפיגוע בחיפה, ובשעה של יאוש גדול, כתבתי שהדרך היחידה למנוע פיגוע התאבדות היא לפגוע במשפחת המחבל. אני עדיין חושבת שאם מתעלמים מכל שיקול מוסרי ואנושי, ופועלים מתוך חישוב קר, זו אכן הדרך היחידה. למחבל מתאבד לא אכפת שבני עיר אחרת, או שכונה אחרת בעיר שלו, יומתו. כן אכפת לו ממשפחתו שלו. חלק מהמוטיבציה שלו הוא הכבוד, והכסף, שלהם תזכה משפחתו. עוד דבר הוא כמובן העובדה ששמו שלו יינשא בפי כל בהערצה. אם הערבים ייאלצו לשמור את שם המתאבד בסוד, כדי למנוע פגיעה במשפחה, הרי כבר פחות כדאי למות. עדיין, לא כתבתי שם מה צריך להיות אופי הפגיעה במשפחה. כי אפילו בשעות הכי קשות, כשפיגוע הצטבר על גבי פיגוע, קשה היה לי לחשוב על הרג בני משפחה שאינם מעורבים בפיגוע. אני חושבת שאולי יהיה פחות נורא לגרש אותם לאחת הארצות השכנות. אבל לא בטוחה שיהיה לזה אותו אפקט של הרתעה. וגם לא בטוחה שניתן יהיה לבצע גירוש שכזה (אם זוכרים את גירוש ה-400, שהפך לפיאסקו רציני). עדיין, גם במה שכתבתי אז (ואינני יודעת כבר אם אני עומדת מאחוריו או לא) לא היתה כוונת נקמה, אלא כוונת הרתעה. (וידוע שהרוסים בלבנון ובצ'צ'ניה נקטו פעולות כאלה בדיוק, וזה הפסיק את פיגועי ההתאבדות נגדם באופן מיידי). כאמור- לבטים בלבד, בלי מסקנות. חוץ מאחת- לא יתכן ללכת ולפגוע בתושבי עיר אחרת, או אנשים שלא קשורים כלל למחבל. זה שלב עוד יותר נמוך במדרון הלא מוסרי הזה. ושלב פחות יעיל מבחינת ההרתעה. |
|
||||
|
||||
באמת שאני מבינה אותך וגם את הצדקנות שלך וגם את הצייקנות ואת אומרת אז אולי נרביץ יותר חזק שיצא השטן כמו איזה טקס של גרוש שדים צא דיבוק צא אבל לא יעזור אם תמשיכי ככה ללחוץ חזק את הפנים כדי שהשינים יפסיקו לכאוב כי בסוף לא יהיה בררה וצריך ללכת לרופא שיעקור את השן וכמה שלא תרביצי לעצמך לא תשתנה העובדה שהרקבון עובר משן לשן ובסוף תחשבי כמו הכותב שאולי נהרוג קצת באמת רק הפעם רק את האמא או האבא האכזרים ששולחים את הילדה שלהם למות כדי שצאדם יתן להם 25000 דולרים וערפת יוכל לשלוח כסף לסוהא בפריז כי הוא הנשיא שלנו ובפעם הבאה גם תרצי להרוג את האח שאולי גם הוא יקח חגורה ויעלה על אוטובוס. אבל מה יהיה, צריך לעצור את הכאב אבל אני לא רוצה ללכת לרופא זה יקר ואני אוהבת את השינים האלה שלי שאלוהים שלי נתן לי. אז אולי תגידי נו באמת כדי שנפסיק אנחנו צריכים להתפרק מהשטחים אולי בדרך של הדוקטור הנכבד שבאמת יש לו תוכנית יפה על הנייר אבל גם הוא יופמיסטי שכמותו וקורא לזה טרנספר, טרנספר של מי שהלך למקום לא לו. אז מה, אסתי, כמה ישראליםצריכים עוד להרג כמה פלסטינים צריכים לרוץ לגדודי אלאקצה שתגידי נו עכשיו באמת אין ברירה והם מכריכים אותנו להרוס להם את הכפרים, נבלים שכמותם. |
|
||||
|
||||
בצדקנות כבר האשימו אותי, ואני עוד מבינה את הקשר של המלה הזאת לכאן, אם כי לא מסכימה עם השיפוט הזה. אבל צייקנות?! צייקנות= קמצנות, למי שלא יודע/ת... מה הקשר? אם את טורחת לענות, אז תוסיפי סימני פיסוק פה ושם כדי שאפשר יהיה להבין. ותקחי נשימה מדי פעם, כדי שלא תיחנקי חלילה. ואל תכניסי לי לפה דברים שלא אמרתי, כי זה מעצבן. |
|
||||
|
||||
לכבודך כתבתי מונולוג דרמתי, ללא הפשקת נשימה, בכוונה. צייקנות באמת מתאימה לך, לפחות בהקשר של הכתבה הזאת. |
|
||||
|
||||
אז זהו שהמונולוג לא היה מי יודע מה דרמטי (ודווקא יש לי קשר לתחום אז קבל את זה כחוות דעת מקצועית). אבל אם תעבוד על העניין, זה בטח ישתפר. אשר לשאר, אם יש לך מה לומר לגופו של עניין, אשמח לשמוע. אחרת אין לי מה להוסיף. |
|
||||
|
||||
אני זו היא לא הוא, ואני לא שמתי לב שהשם שלי נעלם מהכותרת |
|
||||
|
||||
אכן יש הבדל גדול בין אלמוני א לאלמונית ב. תודה על שהערת את תשומת לבי. |
|
||||
|
||||
לדעתי גם את טועה בראית מה שקורה במציאות. המחבל המתאבד עצמו הוא בורג קטן ולא חשוב בכל המערכת. אם שובקי לא יחתום על הצ'ק לא יצא המתאבד. הרי ראית את המסמכים שמלמדים את מי מאתנו שאינו מבין איך כל המערכת הזאת פועלת. ההצעות שאני מציע יוצאות מהאמונה ההגיונית שלי, שהצ'קים האלה לא ייחתמו אם תוצאת החתימה הזאת תהיה פגיעה בכלל שאותו מייצגים החותמים, וממילא ימנעו הפיגועים. |
|
||||
|
||||
לבורג הקטן והלא חשוב הזה יש רגשות אנוש, כמו לכולם. ביניהם, אני משערת, רגשות אהבה למשפחתו. וכאמור, גם הרצון לזכות בכבוד לעצמו ולמשפחתו. אין פרסום- אין כבוד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |