|
||||
|
||||
חשיבה צרכנית לא תועיל פה. אין לך מדינה אחרת להצביע לה, וגם לו היתה, ממשלת ישראל לא היתה פושטת רגל לו נמנעת מהצבעה. כל מה שתשיג בזה הוא העברה של השפעה לאנשים אחרים. אם אתה רוצה ללחוץ על המדינה, אתה צריך להמנע מתשלום מס, או להתחמק משירות צבאי, או להיות עבריין באופן כללי (זו אינה המלצה), או להתארגן במסגרת פוליטית שכן משתתפת בבחירות. למקבלי ההחלטות לא אכפת אם רמת ''השירות'' אינה משביעה את רצונך. אתה לא משתמש מחובותיך המהותיות כשאתה נמנע מהצבעה - אתה מוותר על אחת מהפריבילגיות שלך. כמו לקוח שכועס על הבנק ולכן נמנע ממשיכת כספו מהכספומט, עד שהבנק ישדרג את הכספומט לטעמו. בהצלחה עם זה. |
|
||||
|
||||
לא *משתמט* מחובותיך וגו'. |
|
||||
|
||||
כאן אני חולק עליך נכון, המדינה היא מונופול, והממשלה לא היתה קורסת אם אני ועוד 7,999,998 (מתוך 8,000,000) אזרחים היינו נמנעום מהצבעה. אבל! נפוליאון פעם אמר שעם כידונים ניתן לעשות הרבה דברים, אבל לא לשבת עליהם. מחאה צרכנית יש לה ערך והמדינה מודעת היטב לערך זה כאשר פרצה המחאה החברתית- המדינה השקיעה משאבים רבים כדי לברר מה קורה שם, מי עומד מאחורי זה ואיך ניתן להרגיע את זה הרי אין מצב שדפני ליף וחברותיה באמת איימו על משהו. אבל הממשלה מתקיימת על הלגיטימיות שהציבור נותן לה ובזה כן ניתן לפגוע ולכרסם |
|
||||
|
||||
לא חושב שהממשלה היתה נלחצת אלמלא האפשרות שהמחאה תהפוך לכוח אלקטורלי משמעותי. יש הטוענים שהיא הפכה לכוח כזה, והעלתה את יאיר לפיד למשרד האוצר. |
|
||||
|
||||
ולגבי נפוליאון - בתקופת נפוליאון היה מקובל להפיל את השלטון בכוח הנשק. לו לנפוליאון היו נתינים כמו שאתה מציע לנו להיות, הוא לא היה צריך לדאוג מהקושי לשבת על כידונים. |
|
||||
|
||||
ליתר דיוק: נפולאון עשה את זה, אבל זה לא היה מקובל במיוחד. את נפולאון לא הפילו בכוח כידונים (של צבא צרפתי). כמוכן מחיפושים שונים נראה שמייחסים את האמרה הזו דווקא לטלייראן, אבל לא מצאתי מקור אמין. ויש את הניטפוק המתבקש שאפשר לתקוע כידון באדמה ולחבר מעליו איזשהו מושב. אני בטוח שהיו חיילים שהצליחו לאלתר משהו כזה כאשר הכידונים היו מספיק ארוכים. חיפוש זריז לא העלה שום תוצאה. רק התחכמות. |
|
||||
|
||||
גם אני תהיתי על מקור האמרה וגיליתי שגרסאות מאוד דומות שלה מיוחסות לא רק לנפוליאון וטלייראן אלא גם לבוריס ילצין, לקנצלר ביסמארק, לרוזן שוורצנברג ולסופר האנגלי תומס הרדי. הניחוש שלי הוא שאמרה כזו שהיתה מוכרת לאנשים רבים ושונים כל כך, מקורה מן הסתם הוא לטיני, מן העולם הרומאי. זה גם מתאים מבחינת הקונטקסט ההיסטורי שכן באליטה הרומית (ליתר דיוק, אצל אנשים מסויימים בה) באופן חריג היו גם תפיסות קוסמופוליטיות של שלטון ואימפריום בנוסף על התפיסות הפרובינציאליות המקובלות של שליטים-כובשים מדור לדור. |
|
||||
|
||||
הוא לא דאג כי בזמנו לא היו עמותות של להט''ב ותקשורת מגוייסת כדי לצלוב את כל מי שמתנגד לשבת על כידונים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |