 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה לא בדיוק מתאר פטריוטיזם, יותר נאמנות לארץ בה אתה חי מתועלתנות אישית. פטריוט מוגדר כאדם המסור ונאמן למולדתו, יותר רגש אמוציונלי למקום שבו הוא נולד וגדל. הכאב שאתה חש על כל מעשה עוול נובע, כך נדמה לי, מהרצון לחיות בארץ מתוקנת ובעלת קודים מוסריים, ולאו דווקא מפני שמדובר בישראל. אני, כמוך, לא יכולה להזדהות עם ארץ ישראל, אינני מאמינה ביהדות כמאפיין למדינה, ולכן סביר שאני אעביר את הנאמנות שלי בבוא היום למדינה אחרת, אינני מחשיבה את עצמי פטריוטית כאן, ואני לא אחשיב את עצמי פטריוטית במקום מגוריי החדש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי, ויתקן אותי יוסי אם אני טועה, שחלק מהפטריוטיות הזו מגולמת בנאמנות לתרבות העברית. גם אני שקלתי בעבר לעזוב את הארץ בבוא היום, ועד היום, השיקול הכי חזק נגד זה אינו האנטישמיות בחוץ, או ה"אנשים הנפלאים" שבפנים, אלא פשוט התרבות העברית, שאני מאוהב בה. אני שומע הרבה יותר מוזיקה ישראלית מאשר לועזית, יש לי יותר ספרים בעברית מאשר באנגלית (למרות שאני מעדיף לקרוא ספר בשפת המקור שלו בד"כ), ואני מעדיף לשוחח עם חברי בעברית ולא באנגלית, למרות שאת שתי השפות אני מכיר פחות או יותר באותה הרמה. (גם כשאני מקים אתר אני מעדיף להקים אותו בעברית ולא באנגלית, אפילו אם זה אומר שטל כהן צריך לעבוד הרבה יותר :) ) זה מה שמחזיק אותי פה בארץ - זה וההרגשה שאני, איכשהו, יכול להיות גם מ"דור המקימים" - הדור שיאפשר קיום חוקה הוגנת וצודקת במדינה, שיהפוך אותה למדינה דמוקרטית אמיתית, ולא דמוקרטיה מקרטעת כמו שהיא היום. יש עוד מקום לשיפור, אין ספק - אבל זה כל האתגר, הלא כן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, דובי. גם אני אוהב אותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך עניין - דובי, האם אתה יודע מדוע אתה חש נאמנות כזו למורשת העברית? מה מקור תחושה זו? האם מדובר בהוויה כלשהי, אשר איתה נולדת? או שמא 'אולפת' לרגש זה על ידי מערכת החינוך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולפתי? קשה לי להאמין שאולפתי להאמין במה שאני מאמין - בטח שלא על ידי מערכת החינוך הישראלית האימפוטנטית. אני מניח שפחות או יותר התרגלתי. אולי זה לא תופס לגבי אחרים, אולי זה בגלל שכל כך הרבה מהחיים שלי סובבים סביב כתיבה וסביב מילים, ולכן אני מייחס הרבה יותר חשיבות לשפה בה אני משתמש, ומכאן - לתרבות שסביב השפה הזו. אבל ערך, אם לצטט את ישעיהו ליבוביץ', אינו דבר שניתן להסביר אותו באופן לוגי, אלא הוא בחירה בסיסית שהאדם מבצע בלי רקע אחר. כפי שאדם בוחר להיות הוגן ולא מנוול - לא משום שיש סיבה חיצונית (נגיד - רווח והפסד), אלא משום שזה מה שהוא חושב שהוא *נכון* ברמה הבסיסית ביותר. כך אחד הערכים הללו שאני בחרתי לדבוק בהם הוא השפה העברית, וכל הנלווה אליה. אי אפשר להסביר את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שפה היא ערך????????????? ואני חשבתי שהשפה (כולל העברית) היא בסך הכל אמצעי תקשורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז עכשיו פגשת אדם מסוג חדש, שרואה בשפה עצמה ערך - דבר שאני מוכן לדבוק בו למרות קשיים שיהיו כרוכים בכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשמעון. שפה היא ערך בגלל שהיא אחד הסימפטומים של עצמאות לאומית. יותם קדוש |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |