 |
במאמר שבראש העמוד, אשר נכתב לפני כמעט חצי שנה, נטען שדעת הקהל האמריקנית עוינת באורח בסיסי את הערבים ותומכת בישראל, ושהממשל האמריקני אף הוא נוטה לצדד בישראל. ראינו זאת בבירור לאורך מחצית השנה האחרונה, והדבר בולט שבעתיים לנוכח העובדה שכמעט בכל מדינות העולם האחרות המצב הוא הפוך בדיוק - התמיכה בפלסטינים מרקיעה שחקים בעוד מעמדה של ישראל נמצא בשפל.
היום התפרסמה ב"הרלד טריביון" ידיעה שהתמיכה בישראל בקרב חברי הקונגרס האמריקני, שהיתה גבוהה ממילא, עלתה עוד יותר. הדבר מוסבר בכך, שבנוסף להתחשבות בקולותיהם של היהודים האמריקנים ובעובדה שישראל היא הדמוקרטיה הפרו-אמריקנית היחידה במזרח התיכון, יש הזדהות רבה יותר בקרב חברי הקונגרס עם הישראלים אחרי 911. האמריקנים מבינים היטב מה פירוש הדבר לחיות עם פיגועי טרור מתמידים: "לנו זה קרה יום אחד. הם צריכים לחיות עם זה יום אחרי יום. יש לנו אהדה גדולה לישראל," אמר מיץ' מקונל, רפובליקני מקנטקי. ריצ'רד ארמי מטקסס, מנהיג הרוב בבית הנבחרים אמר: "Sharon is doing what we in Texas describe as: A man's gotta do what a man's gotta do." הוא הוסיף כי "מבחינתי זה בסדר גמור אם רה"מ שרון יכפה על ערפאת יציאה לגלות." האמריקנים אינם מגלים שום סימפטיה לערפאת.
הממשל האמריקני גיבה גם את היציאה למבצע "חומת מגן", אולם ברור היה מלכתחילה שברגע מסוים ארה"ב תדרוש להפסיקו. הידיעה שעשוי לבוא לחץ אמריקני יוצרת אצל ישראלים רבים טינה סמויה לאמריקנים, ויש אף הסבורים, כמו נהג מונית שנסעתי אתו היום, שלחצים מעין אלה הם ביטוי לעוינות לישראל. זו כמובן טעות.
הממשל האמריקני, למרות אהדותו הבסיסית לישראל, אינו סיעה במרכז הליכוד, יש לו עולם שלם לנהל, ולפיכך גם צרכים משלו ומגבלות שהוא צריך להתחשב בהם.
נאומו של הנשיא בוש הערב היה נאום שכולו תמיכה בצרכים החיוניים של ישראל ותמיכה בעמדות שמבטא מרכז המפה הפוליטית בישראל. אני מניח שהמפד"לניקים ומשיחם החדש אפי איתם אינם מרוצים מקטע הנאום שבו נתבעה ישראל להפסיק את ההתנחלויות, אבל אנשי מרכז, כמותי, סבורים אף הם שאת ההתנחלויות האלה כבר מזמן היה צריך להפסיק.
ובקצרה, ממש קשה לתאר מה עלול היה להיות מצבנו המדיני בעולם לולי התמיכה האמריקנית.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש