סיפור אמיתי על תרגום 638624
צב מעבדה יום ג', 12/8/2014, 9:54
מי שחי בניכר ושמר קצת על גחלת יהודית, יודע שביקור בבית הכנסת ביום כיפור יכול להניב מפגשים מעניינים. מגיעים לשם יהודים מכל הצורות והצבעים.
באחד מימי הכיפורים בשנים שחייתי בשבדיה נזדמן לי לפגוש בבית הכנסת גבר בשנות החמישים, מתורגמן. בין התפילות יצא לנו לשוחח קצת על כל מיני נושאים. שני דברים שאמר לי אני זוכר עד היום, ושניהם קשורים לתרגום של שירה.
הראשון, ''תרגום הוא כמו אישה, אם הוא נאמן הוא לא יפה, אם הוא יפה הוא לא נאמן''. הייתי מרחיב את הטענה גם לגברים, אולי ביתר שאת, אבל זה פחות חשוב מהרעיון.
השני, ''לתרגם שירה זה כמו לעשות אהבה עם מעיל גומי''.
ואידך זיל גמור.
סיפור אמיתי על תרגום 638630
ארז לנדוור • בתשובה לצב מעבדה יום ג', 12/8/2014, 10:10
ואם להשתמש בעוד קלישאה ידועה: הדברים שלך נכונים ומקוריים. חבל רק שהדברים הנכונים לא מקוריים ושהדברים המקוריים לא נכונים. (לגביך נכון החלק הראשון.)
ביאליק ידע את זה 638644
רון בן-יעקב • בתשובה לצב מעבדה יום ג', 12/8/2014, 13:44
תרגום זה כמו נשיקה דרך מטפחת.
ביאליק ידע את זה 638646
דוד • בתשובה לרון בן-יעקב יום ג', 12/8/2014, 13:56
תרגום זה כמו ללבוש שריון.
ביאליק ידע את זה 638677
רון בן-יעקב • בתשובה לדוד יום ג', 12/8/2014, 17:30
קשקוש
ביאליק ידע את זה 638658
האייל האנומלי • בתשובה לרון בן-יעקב יום ג', 12/8/2014, 15:15
תרגום זה כמו אשתי: לא משהו, אבל עדיף מכלום.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות