|
||||
|
||||
דומה שבצוק העיתים נשכח שאנו בחזקת מגיבים לפלישה פלשתינית לערינו. מדובר בנוכחות אלימה, יותר מכך, במעשי טבח בערינו. תגובותינו, נוטים לשכוח, אינן מעשי טבח כתגובה הדדית, כמקרה בוסנייה למשל, אלא אקטים של נסיון להשיב הסדר ולהגן על אזרחינו. זאת, מבלי לנקוט במעשי הרג סימטריים לאקטים הברבריים שהם מנת חלקנו בשם שנאה ורצון ג'נוסייד לשמם. כך, פעולותינו הם הפיכות: כשמצטיירת אפשרות ולו קלושה להשבת השקט, אנו ממעיטים ומאפסים פעילות זאת. כך, נסוגונו מכל עריהם ברגעי כמיהה להסדר ופעילות המוכוונת לפתרון המדיני. מעשיהם אינם הפיכים: הטבח נמשך ללא זיקה למעשינו, ומתווה מציאות דמים נמשכת שכמו נלקחה מתקופות מסויימות מאד בהיסטוריה. ברור גם שאין כאן זיקה לחיפוש הפגת המתיחות, או לתוצאים מדיניים כלשהם: ברגע שמצטיירת אפשרות של הסדר בין בני תרבות, גובר הטבח, ולא קטן. כך, בעקבות מאמצי קידום הסדר של האמריקנים ערב פסח, צה"ל נסוג והפסיק את החיסולים. הפלשתינאים, בניגוד לכל זיקה לרציונליות מוכוונת מטרות, הגיבו בהסלמת מעשי התעוב. שכן, האם אין במעשה הטבח ביהודים בחג הפסח הקדוש, המסמל את המאבק הכלל האנושי לחירות, מעשה תעוב נורא שמעבר למילים? ניתן להבין את המשמעות של תעוב נורא זה כאשר רואים מחד הפסקת פעילות ההגנה מצידנו, מול עליית מדרגה דווקא אז בגודל היקף הקטל הפרוורטי של הפורע שטוף הדמים מאידך. ועוד דיברו אצלנו על כך שהערמנו על הערבים, וחצינו את הגדה בכבישים ודרכים עוקפות לאורך ולרוחב. רק מה, בלהט הטעון המוחץ הזה נשכח מהדוברים, מעשה שטן, כי כל השטחים הללו על כבישיהם הוצעו לפלשתינאים, והם, בניגוד לכל רצון הסדר, פצחו, דווקא אז, ברצחנות כלפינו. ועראפת? רק אתמול שמעתי אותו בפזמון החוזר של "מליון שהידים". הטבח הפנאטי, במעורטל מטובת עמו, הינו אופקו היחיד. |
|
||||
|
||||
ומעשי הפלסטינים אינם הפיכים. זאת מכייוון שכל ילד יודע שהפלסטינים מסוגלים לקום מקברם ולחזור לחיים ואילו הישראלים אינם מסוגלים. לדעתי יש ליצור מייד קשר עם ישו כדי שנוכל גם אנחנו ללמוד את טריק החזרה לתחייה. בעייה נוספת שהיצגת היא חוסר הסימטריה: בעוד שחולון ורמת-גן נמצאות תית ממשל צבאי כבר שבועיים (שלא לדבר על כך שקשה לעבור בסמטאות הרצליה בלילה בלי לחטוף כדור) הרי שאויבינו הפלסטינים בשכם מסתובבים בראש מורם, נוסעים בהמוניהם לנופש בחו"ל, וגולשים להנאתם באינטרנט המהיר, כדי לכתוב תגובות אינפנטיליות באתרים שונים ומשונים. |
|
||||
|
||||
רק רגע. אוכלוסיה זאת היתה תחת שלטון רש''ף ןלא ישראל. הם יזמו מעשי טבח. ואילו אנחנו בחזקת המגיבים. זהו הבדל מכריע. גם כשאיש דמים תוקף אותך, הרי ברגע מסויים שתיכם נראים מתפלשים בעפר ומכים זה את זה, אך אין להסיק מכך גזירה שווה לגבי התוקף והמותקף. אך זה מה שעושים הפלשתינאים. זרקורי התעמולה העויינת מאירים את רגע ההתכתשות ההדדית בלבד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |