 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא קראתי את הספר אז יש לי שאלה למי שבאמת התעמק בנושא האם ד"ר מצוקאטו אומרת שלפי המדד של מס' חידושים/שימושים לשקל השקל הפרטי והשקל הציבורי יעילים באותה מידה? זו באמת טענה חדשנית ודורשת הוכחות רציניות או שזו טחינה נוספת של טיעון המחקר הבסיסי והתשתיות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מטה את הדיון לכיוונים בהם כמדומני היא לא עסקה. היא לא עסקה ביעילות השקל הציבורי לעומת השקל הפרטי. היא טוענת שאת החידושים הבסיסיים -לא הנגזרות מהם-עשה המגזר הציבורי. אם אתה רוצה השוואת יעילות בין מגזרים, אתה יכול לקרוא מחקר של רוברט פולין על יעילות שקל שהושקע בתחום האזרחי לעומת שקל שהושקע בתחום הצבאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זוהי מטרת האקדמיה, לא? לחדש במדע בסיסי, שהמגזר הפרטי לא עוסק בו. יש איזה שהוא מודל עסקי שיכול להצדיק מחקר בסיסי במגזר הפרטי? הרי אי אפשר לרשום פטנט על נוסחא מתמטית או חוק פיזיקלי. זה כמו לטעון נגד המגזר הפרטי שהוא לא עוסק מספיק באכיפת חוק לעומת המגזר הציבורי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חוזר על הטיעונים שלה, אלא טוען שהם מובנים מאליהם גם בלי לפרסם מחקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הם מובנים מאליהם כשכל כך רבים היו טוענים שרק המגזר הפרטי מפתח ואילו הציבורי רק מפריע לו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מובן מאליו שתפקיד האוניברסיטאות לעסוק במחקר בסיסי, ואילו של גופי מו"פ פרטיים במחקר שימושי ובמסחורו? אתה מכיר מישהו שטוען שגופים פרטיים צריכים לחקור את תיאוריית המיתרים, למצוא מאובנים מהפרה-קמבריון, או למצוא הוכחה למשפט פרמה, או שאוניברסיטאות צריכות לייצר פאנלים סולריים, תרופות או מכוניות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה שהזכרת תרופות. חלק לא מבוטל מההון שמושקע בפיתוח תרופות, בא מהממשלה האמריקאית. החברות גובות מחיר שיכסה גם את העלויות האלו. הן אינן מחזירות את כל מה שהממשלה השקיעה לממשלה. בעלי המניות והמנהלים נהנים מהרווחים הללו. האם על כל עקרון שפותח באקדמיה ואפשר את פתוח המוצר הוצא פטנט ושולמו תמלוגים? אבל כל פיתוח, אפילו שולי, מוגן בפטנט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על ''עקרונות'' (כמו גם על נוסחאות מתמטיות, חוקי טבע וכו') בד''כ לא ניתן לרשום פטנט. זו בדיוק הסיבה שהשוק הפרטי לא עוסק בפיתוחן. השוק הפרטי - בהגדרה - לא ישקיע שקל (או דולר) בשום דבר שאין לו מודל כלכלי שמאפשר רווח. דווקא לתרופות (לפחות של מחלות נפוצות בעולם המערבי) יש מודלים כאלה, ולראייה חברות ה''ביג פארמה'' שמשקיעות מיליארדי דולרים במו''פ. זו גם בדיוק הסיבה שבגללה ''מחלות יתומות'', או תרופות למחלות המאפיינות את העולם השלישי, שהסיכוי לרווח מפיתוח תרופות להן אפסי, זוכות למימון ציבורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על "עקרונות" לא ניתן לרשום פטנט. על תוצאות מחקרים ניתן לעתים לרשום פטנט (על ידי החוקרים ו/או המוסדות האקדמיים). עצם האפשרות לרשום פטנטים מעודדות את החוקרים (באקדמיה) לא לפרסם את תוצאותיהם. לכן המסחור הזה גם פוגע באקדמיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן אנחנו נכנסים לדיון שהתקיים באייל. ההתנהלות בתחום הפטנטים (קניין רוחני) עברה כבר את גבול אזור האבסורד. גם ההתנהלות בתחום חוקי הקניין מתקרבת לשם אם לא הגיעה כבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה בדיוק הרעיון של מצוקאטו: להפוך את מוסדות המחקר הציבוריים לטרולי פטנטים אפילו יותר גדולים ממה שהם היום. בקשר למאמר עצמו, לא מטריד שהעיקר חסר?1 היינו צריכים לצפות ממחקר מדעי שמשווה גדלים להציע שיטה למדוד את הגדלים. לכאורה שיטת המדידה הייתה צריכה להיות התרומה היצירתית העיקרית של המחקר. אבל החלק הזה חסר לחלוטין, וכנראה התחליף היחיד הוא רטוריקה של המון עדויות אנקדוטליות שאמור להרשים את הקורא, ולסחוף אותו לכיוון אג'נדת הממשלה הגדולה של מצוקאטו. (הצעה לכותרת של ספר: "מחקר ציבורי ואג'נדות פוליטיות".) כיום הדרך היחידה לכמת ערך כלכלי של רעיון הוא לקיים משא ומתן בין בעל פטנט ומשתמש פוטנציאלי. אבל איך מודדים מרחק בין רעיונות? איך מודדים מידת החידוש של רעיון? איך מודדים את העלות הכלכלית של פיתוח הרעיון? משלמים למצוקאטו משכורת כדי שתעשה מחקר בסיסי במוסד ציבורי על חשבון הציבור. אז בבקשה שתתמודד עם השאלות הקשות ותציע מודלים מתמטיים שיש בהם חידוש ומצדיקים מימון ציבורי. רעיון לסטרטאפ אקדמי2: בפקולטות ההנדסיות מכנסים אחת לשנה חוקרים לישיבות של סיעור מוחות עתידני. מזהים כיוונים טכנולוגיים שעשוי להיות להם ישום בטווח של 10-15 שנה. מפתחים קצת את הרעיונות למוצרים או שימושים עתידיים אפשריים, באופן סכמאטי כמובן, אין צורך להלחץ עם הפרטים מפני שאין כוונה להשקיע ולקחת סיכון עם מוצר אמיתי. ובסוף עורכי הדין של האוניברסיטה מיצרים מקבץ של בקשות לפטנטים. שיטת מצליח. לפזר שדה מוקשים של "רעיונות" לפני כל יזם עתידי בלי להתאמץ יותר מדי. 1 לא ממש עקבתי אחרי הדיון 2 בהנחה שלמצוקאטו אין כבר פטנט על המודל העיסקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. שכחת שפטנטים עולים כסף, שגדל באופן מעריכי ככל שהזמן עובר. לרשום פטנטים סתם, כדי "לפזר שדה מוקשים" יעלה הון תועפות ללא תועלת. 2. לא ניתן לרשום פטנט על מודל העסקי הנ"ל, לפחות לא בארה"ב (לפי הפסיקה האחרונה, האפשרות היחידה לרשום פטנט על מודל עסקי היא אם הוא מיושם במחשב) ובאיחוד האירופאי (בכלל לא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. גם מחקר ופיתוח עולה כסף. ברור ששימוש בטכניקה כזו על ידי צדדים רבים רק תעלה את עלות המחקר באופן כללי ותגרום להשקעת משאבים רבים יותר במחקר שמיועד לעקוף פטנטים. יכול להיות תצליח להיות משתלמת לכל מיני גופים עם כיסים עמוקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מניסיוני הדל שמקיף פטנט אחד שהתקבל בארה"ב, רוב הכסף הוצא בשלבים שלפני קבלת הפטנט. אם אין משפטים ומאבקים אחרי קבלת הפטנט, לדעתי אגרת התחזוק של הפטנט לא כל כך יקרה, סדר גודל של אלפי דולרים בודדים הפרוסים על פני 20 שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם רשמתם את הפטנט בארה"ב בלבד, אז הנסיון שלך לא משקף כלום. בד"כ (אלא אם כן מדובר בפטנט שתופס רק בארה"ב, ו"מודל עסקי על מחשב" הוא דוגמה לכך) לא רושמים רק בארה"ב. 18 החודשים הראשונים הם זולים מאוד, אבל תהליך הבחינה (בכל אזור ואזור) עולה כמה עשרות אלפי דולר/יורו התרגום לשפת המקום עולה עוד כמה אלפי דולרים למדינה, ואח"כ כל שנה צריך לשלם אגרה שנתית של כמה אלפי דולר בכל מדינה ומדינה, כאשר, גם אם מסתפקים רק במינימום של המינימום: מושבות הכתר לשעבר (ארה"ב, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד), המדינות המתועשות באירופה (מאירלנד עד פולין), ביפן, קוריאה, סין, טייואן ווהודו, מגיעים לעשרות אלפי דולרים כל שנה לכל פטנט. הרבה כסף גם למי שיש כיסים עמוקים, בשביל "שדה מוקשים". ולא דיברנו בכלל על טריטוריות נוספות וחשובות כמו דרא"מ, מזרח אירופה ומרכז אסיה, או על ההוצאות לעו"ד ולעו"פ, במידה שיש מאבקים משפטיים (והרי זו המטרה בשדה המוקשים מלכתחילה). --- דיסקליימר: הכותב הוא מנהל הIP בחברה טכנולוגית אירופאית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על על התיקונים. מסתבר שגם מוקשים עולים כסף, ועוד צריך לתחזק אותם. ההצאה המתוקנת: לא שדה מוקשים בשני שקל האחד, אלא כמה מארבים מתוכננים בשותפות עם טרולי פטנטים מקצועיים ויועצים שמילאו בעבר תפקידים בכירים בתעשיה. חיפוש בגוגל מגלה (כרגיל) שבעיקרון עושים את זה כבר: Bill Gates still helping known patent trolls obtain more patents ציטוט: The company has also filed more than 3,000 patent applications from its own "in-house inventions and those generated by our global network of inventors." בדיוק הרעיון שלי - מזל שאין פטנטים על מודלים עסקיים שלא במחשב.IV's brainstorming sessions and Gates's involvement in them have been well known for a few years. מדוע בעצם לא לתת לסטודנטים לעשות את העבודה? בשביל מה בעצם נוסד מוסד הסמינרים אם לא כדי לעשות סיעור מוחות? חושפים את הסטודנטים לכיוון טכנולוגי מבטיח, כמה הרצאות על הנושא עצמו, כמה הרצאות של אורחים מהתעשיה ומשפטנים והרבה עבודה יצירתית מודרכת. צוות שעושה עבודה מוצלחת שבסוף הופכת להיות פטנט, מקבל בנוסף ל-100 גם זכות לכמה אחוזים ברווחים אם יהיו. יש לי תחושה שסמינר כזה היה מאוד פופולארי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |