 |
|
 |
||
|
||||
 |
"עיקר כוחם [של הפלסטינים] בהשלכת אבנים ולאו דווקא דווקא בריטוש גוויות", כותב רע עמית במאמר המתפרסם ביום שבו מתה נערה בת 18, נועה אורבך ז"ל, בידי טרוריסט פלסטיני. עמית הרי יודע שכמעט מדי יום ישראלים נהרגים ומרוטשים, ובמוטו למאמרו הוא מצטט את דבריו של פינס המזהיר שהזוועה תהיה גרועה יותר, ואכן לקראת סוף מאמרו הוא מנסה לתאר אותה. אני מניח שעמית התכוון לקרב אותנו במאמרו "לממשות של הזוועה", אך התוצאה היא הפוכה בדיוק. זאת משום שהוא מנסה לגעת בה דרך הפריזמה של סרטי אימה בדויים, וכך הופכת במאמרו הזוועה הממשית לבדויה אף היא. המאמר הזה מוביל אותנו לא לממשות של הזוועה כי אם אל מחוזותיו של בודריאר: דיון 886 אפשר שעמית ניסה בין השיטין להפעיל אירוניה של הפוך על הפוך ולומר: "חבר'ה, ההרג היומיומי הזה אינו סרט אימה בדוי, יש ממשות מאחורי כל זה". אם זו היתה כוונתו מתברר לפי תגובות הקוראים שהוא לא כל כך הצליח. דומה שהוא נהנה להתפלש בדימויי הזוועה הקולנועיים יותר מאשר לגעת בזוועה האמיתית, והכפיף אליהם את המציאות, כמו באותה אמירה שהפלסטינים הם זומבים מתים, רוחות רפאים שיכולים להבהיל אותנו אך לא לפגוע בנו, בעוד שנערה בת 18 מוטלת מתה לפנינו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אתה מבקר את המאמר בפיסקתך הראשונה מתוך חוסר הבנה של הדבר אותו הכותב ניסה להגיד (והצליח לדעתי). "עיקר כוחם [של הפלסטינים] בהשלכת אבנים ולאו דווקא בריטוש גוויות" לא נטען כאן שהפלסטינאים לא מבצעים פיגועים ולא מרטשים גוויות. נאמר כאן שהדבר המקדם אינטרסים פלסטינאים הוא אקט התנגדות כמו זריקת אבנים ולא מעשי הרצח האכזריים והלא הגיוניים ("ריטוש גוויות" בא להדגיש את ההבל שבמעשים, אף יותר). הכותב מעביר בכך ביקורת על הטירוף של הצד השני, הרוצח ויורה לעצמו ברגל באותו הזמן. אני יודע שאתה מחפש בנרות להוסיף דברים לאוסף הבודריאר שלך אבל הקשר הפעם הוא ממש רופף (במקרה הטוב). כל מה שהכותב עשה כאן הוא העברת רעיון והבהרתו ע"י אנלוגיה. אני הבנתי למה הכותב מתכוון ולא, הוא לא מנסה להראות שהזוועה דומה *באמת* לזוועות סרטי האימה. מותר לעשות אנלוגיות. אנלוגיה היא כלי לגיטימי בכתיבה. הזוועה לא הופכת בדויה, אתה הופך אותה לכזאת. האם היית מוסיף קישור לאותו מאמר אם האנלוגיה בה היה משתמש הכותב היתה כוללת את סיפורי מלחמת טרויה למשל במקום סרטי קולנוע אלו או אחרים ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר אביב הנכבד, בינתיים אני סומך על כושר הבנת הנקרא שלי הרבה יותר מאשר על שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מדברים על חוסר הבנת הנקרא, מה דעתך על הקשר בין המאמר של זאב בונן "הפרדה מתוחכמת עכשיו" לידידנו אלכס ב byline של בונן כתוב: "הפרדה חד-צדדית אינה גדר נוסח עזה, אלא חומת ברלין עם אמצעי השמדה מתוחכמים" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי רון, ד"ר בונן היה בעבר מנכ"ל רפאל ולפיכך אין תמה שהוא מנסה לפתור סוגיה מדינית באמצעים טכנולוגיים. הוא מזהה נכונה שהמלחמה במתכונתה הנוכחית עתידה להימשך שנים והוא מציע גדר שתפתור את הבעייה ב-%90 להערכתו. ראשית, הבעיה עם פתרונות טכנולוגיים היא שבהמשך מתברר תמיד שנוצרות בעיות הדורשות הפעלת אמצעים טכנולוגיים נוספים; ושנית, הצד השני יכול אף הוא לשנות את טקטיקות ההרג הטכנולוגיות שלו. דוגמה פשוטה: עד כה נהרגו כ-350 ישראלים במאות פיגועים קטנים. אם הפתרון שלנו יסתמך על שינוי כללי המשחק באמצעים טכנולוגים בלבד (גדר כזו או אחרת), יכולים ארגוני החבלה לעבור לפיגועים בודדים אך גדולי ממדים נוסח פיצוץ בניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס, שבו נהרגו למעלה מ-100 בני אדם. ההצעה של אלכס שילבה לפחות מרכיב מדיני. אלכס הציע תרגיל ב"לגטימציה של זכותנו לתגובה", ולכן עמד על כך שהנסיגה תהיה לגבולות 67. ההנחה שלו היתה שבכך נזכה ללגיטימציה מהקהילה הבינלאומית לתגובה "איומה ונוראה" אם נותקף. אך דומני שלמדנו בשנה וחצי האחרונה שאם נתחיל להפציץ את רמאללה או מחנות פליטים כתגובה על ירי של קסאם 5 או 6 או 7 הקהילה הבינלאומית לא תמהר להעניק לנו לגיטימציה. בקצרה, איני מתנגד אידיאולוגית להקמת גדר, אך הגדר שמדברים עליה מתווה לדעתי את קווי ההפרדה בין המחנות במפלגת העבודה (פואד, רמון, ביילין וכו') יותר מאשר יכולה להוות פתרון ממשי לבעייה שאנו ניצבים בפניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן : <חוסר ציניות> 1.בבקשה, הסבר לי את טעויות הבנת הנקרא שלי. 2.אתה יכול כמובן להתעלם גם מההודעה הנוכחית כמו שהתעלמת מהקודמת. </חוסר ציניות> (אני נזהר שלא אובן כהלכה ובשל כך ה"תגים") |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |