 |
האמת היא שקל להתלונן על חתונות ואירועים בכלל, כשאתם במוזמנים. אני לא התחתנתי (עדיין?), אבל יודעת שכאשר עשיתי מסיבה לתינוק שנולד, ממש התרגשתי לראות את כל הקרובים והמכרים האלה מגיעים, באים בזה אחר זה לברך ולהתפעל. זה היה פשוט מאוד משמח. חלק מהאנשים אני ממש מחבבת. אחרים היו אנשים שלו הייתי מקבלת הזמנה לאירוע שלהם הייתי נאנחת ומחליטה שצריך ללכת כי אין ברירה. אבל רק אחרי האירוע *שלי* הבנתי כמה זה משמח שבאים לאירוע שלך.
כמובן, זה לא היה אירוע של 500 איש אלא רק 100 ומשהו 1. באירוע ראווה של 500 או 1,000 איש, אני חושבת שכבעלת השמחה, כבר לא הייתי מייחסת חשיבות רגשית לכל אחד שבא אלא מתחילה למדוד במאסות, להתייחס אליהם כ"קהל", וזה כבר ריגוש מסוג אחר לגמרי, אם כי לדעתי ציני ויומרני ולא מתאים לאירוע של שלב חיים.
1 המשפחה שלי גדולה משני הצדדים של הוריי, אפילו אם מזמינים רק דודים ובני דודים מדובר במאות אנשים, ועוד בלי אינספור הילדים והנכדים והנינים שכבר יש להם. אבל בכל זאת ניסינו להצטמצם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש