 |
|
 |
||
|
||||
 |
ע"פי מעריב לפיד ובנט החליטו על הקמת גוש חוסם מזל טוב לכולנו ובפרט לרב סתיו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג אם זה נכון, אבל באשר למזלטוב שלך - אני בספק, טיפה. הגוף הבוחר את הרב הראשי מורכב מ-150 איש, 80 מהם רבנים והשאר נציגי ציבור (מתוכם 2 שרים וחמישה ח"כים), ומצביע בבחירות חשאיות. ייתכן בהחלט שהחיבור לפיד-בנט ישפר את סיכוייו של הרב סתיו, אבל בהתחשב באמור לעיל, אי אפשר (בניגוד לדרישת 'יש עתיד' במו"מ הקואליציוני) להבטיח שמישהו מסויים ייבחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. מצד שני הפרוצדורה שתיארת מבוססת על חוק וכדומה, וקואליציה יכולה לשנות חוקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, בהתחלה כשהזכרתי את הבחירות לרבנות הראשית זה היה חצי בדיחה, אבל מסתבר שזה מגיע למקומות יותר עמוקים ממה שחשבתי. הנה ניתוח של מצביע בנט פוטנציאלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מאוד. אם זה נכון, כעת למעשה אין לנתניהו כל ברירה, אלא הקמת ממשלה ללא חרדים. זה בעצם איגוף משני הצדדים של נתניהו. לנתניהו עכשיו עומדות הברירות הבאות: 1) הקמת ממשלה צרה של ליכוד ביתנו, בית יהודי + יש עתיד, ואולי קדימה. 2) לנסות "לשבור" את ההסכם - להבטיח הבטחות מפליגות לבנט/ לאיים עליו כך שיפרק את ההסכם עם לפיד, והקמת ממשלת ימין-חרדים צרה. 3) לנסות "לשבור" את ההסכם - להבטיח הבטחות מפליגות ללפיד/ לאיים עליו כך שיפרק את ההסכם עם בנט, והקמת ממשלה עם יש עתיד וש"ס. 4) לאיים על לפיד ובנט בבחירות חדשות, ולהתעקש על צירוף ש"ס לממשלה. אני מהמר על הכיוון הזה. 3) להכריז שהוא לא יכול להקים ממשלה, כנראה אף אחד לא יוכל להקים ממשלה חוץ ממנו, וללכת לבחירות חדשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה בדיוק הוא ילך לבחירות? נגד המתווה של עצמו לגיוס חרדים?! כי הבית היהודי לא מקבל עמדה מדינית שהיא יותר שמאלנית ממה שהוא בעצמו אמר?! באופן אישי נתניהו במשא ומתן הזה מפתיע אותי לרעה, בנט מפתיע לטובה ולפיד הוא תדהמה ברוכה ומוחלטת. בינתיים נתניהו מצטייר כמניפולטור שחוץ מכוח לא מעניין אותו שום דבר. אם הוא ילך עכשיו לבחירות הוא יפסיד בגדול. חוץ מזה לא רק נתניהו יכול להקים ממשלה. החוק לא מחייב שראש הממשלה יהיה ראש סיעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) הוא חייב ללכת לבחירות אם הוא לא יצליח להקים ממשלה. אני לא חושב שנתניהו רוצה בכך, אבל - פוליטיקה. גם קשה לחזות מראש מה יקרה בבחירות. אולי מצביעים ערבים יגיעו בהמוניהם (הם ראו שלא חסר הרבה לגוש שמאל - שיהיה חייב לכלול אותם?), ואולי מצביעי יש עתיד לא יגיעו פעם שנייה, כי לפיד איכזב? ואולי יותר אנשים יצביעו ליכוד כדי שתהיה מפלגת מרכז חזקה? 2) איך בדיוק מישהו חוץ מנתניהו יקים ממשלה? יש עתיד + עבודה + תנועה : 40 מנטים. יש עתיד + עבודה + תנועה + בית יהודי : 52 מנדטים. + קדימה, 64 מנדטים. אז תהיה חייב להוסיף את ש"ס, ותקבל ממשלה לא יציבה להחריד, שמי שאמור להוביל אותה, לפיד - לא רוצה להיות ראש ממשלה (כעת). מצטער, אני לא חושב שזה יקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אם הוא הולך לבחירות זה בגלל שהוא לא יצליח להגיע לעמק השווה עם אף קואליציה. אם זה יקרה הוא יצטרך להסביר איזו דרישה הייתה כ"כ נוראית שבגללה הוא לא היה מסוגל להקים ממשלה. 2) הליכוד יכול להתפצל. לא סביר שזה יקרה ממש בקרוב אבל במקרה הקיצוני שנתניהו יודיע שהוא לא מסוגל להקים ממשלה לא בטוח שהמפלגה תהיה מאחוריו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הנחה נפוצה, בדיון כאן ובניתוחים בעיתונות, שנתניהו בעיקרון היה רוצה קואליציה עם החרדים, שהם שותפים שמועדפים עליו יותר מ"יש עתיד" ו"התנועה". מישהו יכול להסביר לי על מה מבוססת ההנחה? אידיאולוגית הייתי מנחש (מה מנחש, זה ברור לחלוטין, לא?) שנתניהו (והליכוד ככלל) קרוב יותר לשתי האחרונות. על החרדים אפשר לסמוך שהם לא יפריעו לו לקדם כל מדיניות שירצה בתחום החוץ והביטחון, אבל נדמה לי שגם "יש עתיד" אותו דבר, ו"התנועה" לא חזקה מספיק ולא מנוגדת לו מספיק להפריע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על החרדים אפשר גם לסמוך שיהיו כאן בבחירות הבאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין השאר, בד"כ הוא יכול יותר לסמוך עליהם שיתמכו בו בכל תחום כמעט, כי מלבד ענייני הכספים של צאן מרעיתם והכח הפוליטי שלהם, אין להם בעצם שום אידיאולוגיה עקרונית. אם נותנים להם את האתנן הכספי שלהם, הם יתמכו במלחמה, בהתנתקות, באוסלו, יו ניים איט. למפלגות אחרות יש גם אג'נדה שעשויה להתנגד לנתניהו - ואולי אף להפיל/להחליף אותו אי מתי. היש מערכת יחסים יציבה מזו? צד אחד משלם, ובתמורה הצד השני יעשה כל מה שיבקשו ממנו. ביום, בליל1, בערפל. 1ולא צריך לקנות לו פרחים ולהוריד את הזבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל''יש עתיד'', ספציפית, נראה שאין אידיאולוגיה עקרונית בתחומי חוץ וביטחון. כן יש להם טיקט בענייני הכלכלה והחברה בישראל (שתמורת הישגים בו הם יזרמו עם נתניהו בחוץובטחון). אפשר להתווכח מי יתעקש יותר על הישגים בתחום שחשוב לו, לפיד או החרדים, אבל נראה לי שמה שלפיד רוצה אמור די לחפוף את מה שנתניהו רוצה, ולעומת זאת מה שהחרדים רוצים אמור להיות מנוגד למה שנתניהו רוצה (גם הוא צריך להיות לפחות לא קטסטרופלי בענייני חברה וכלכלה, ויותר כסף לחרדים יקשה עליו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתניהו רוצה: יציבות שלטונית - צ'ק. שינויים מינימליים בסטטוס קוו שלא יכעיסו אף אחד - צ'ק. דחיקת בעיות כלכליות וחברתיות עתידיות אל מתחת לשטיח - צ'ק. דחיקת בעיות מדיניות מתחת לשטיח ואי התקדמות מדינית - צ'ק. אי-איום על מנהיגותו כראש ממשלה - צ'ק. (סיכום) מינימום שינויים ועשייה, מקסימום יציבות - צ'ק. כל מה שהחרדים תומכים בו, ויאיר לפיד לא (ברובו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה רומז שהחרדים רוצים צ'ק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשבתי על זה, אבל עכשיו כשאתה אומר :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני צריך לנחש מה מניע את נתניהו, הוא דווקא רוצה לשפר ככל האפשר את מצבה של ישראל (לפי מה שנראה לו טוב). אין לי ראיות חזקות לכך, רק קצת הנחות על טבע האדם. יש לך ראיות יותר חזקות לניחוש שלך - שהוא רק רוצה לשרוד כמה שאפשר בשלטון בלי לעשות שם שום דבר מועיל, לשיטתו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך שזה מה שהוא רוצה לשיטתו. אבל למשל, ברמה המדינית, יכולה להיות האפשרות (ההיפותטית) שהוא חושב שכרגע סטטוס קוו הוא הדבר הנכון, למרות לחצים עצומים, מחוץ ומפנים, להתקדם לתהליך מדיני (ואני לא בטוח שהוא טועה). במקרה כזה, גם לפיד וגם בנט - לא בטוח לגבי השני - עשויים לקרוא תיגר על הסטטוס קוו, ולדרוש תזוזה לכיוון מסוים או ש... מפלגות שיתמכו בו גם אם יספח את יו"ש וגם אם יחליט על תהליך מדיני הן משענת קואליציונית מכובדת מאד. ועוד משהו קטן באשר למה שמניע אותו - הייתי מניח שלצד 70-80 האחוזים של רצון לעשות את עבודתו בצורה הטובה ביותר לשיטתו, יש גם איזה 20-30 אחוזים שמטרתם להישאר בעמדות כח כאלה ואחרות. ובזה הוא לא יהיה יוצא דופן, שלא תחשוב שיש פה איזה הנחת בסיס שמשהו פגום בנתניהו אישית דווקא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעת מלפיד איזו הצהרה מדינית מחייבת שמאוד חורגת ממה-שלא-יהיה הקו של נתניהו? (זו שאלה חצי רטורית וחצי אמיתית, כי אני לא עוקב היטב, וניזון מסטריאוטיפ שנבנה עם הזמן.) או שהחשש המשוער של נתניהו הוא שעכשיו כשהבחירות מאחוריו לפיד פתאום יחשוף שיני יונה שהוא החביא עד כה? אני מסכים איתך על ה-70-80-20-30, רק הייתי אומר שאלו לא שני שיקולים מנוגדים. אפילו אם הוא צריך להתפשר על טובת ישראל (לשיטתו, להלן טי"ל) למען הבטחת שלטונו, הוא בוודאי אומר לעצמו שהוא צריך להבטיח את שלטונו כדי להמשיך לדאוג לטי"ל לטווח רחוק (ואני לא בטוח שהוא, או כל ראש מדינה אחר שעושה שיקול כזה, טועה). מה שלא מתקבל על דעתי, וממה שכתבת עכשיו אני מניח שאנחנו לא חלוקים, זה שהוא יוותר כליל על טי"ל למען הבטחת שלטונו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי להתייחס כרגע לשאלה של נתניהו וכן או לא מה שהוא חושב היא כן או לא טובת ישראל, זה לא נדיר שבשלב מסוים הכלי להשגת מטרה כלשהי הופך למטרה עצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור מצב הרכבת הקואליצה הנוכחי, אני נוטה לומר בצער שהמספרים שהסכמנו עליהם היו אופטימיים מדי ולא מציאותיים. כנראה שאצל נתניהו הרווח האישי פוליטי עולה משמעותית על הרצון לעשות מה שטוב למדינה ולציבור בוחריו. לאחר הצטרפותה האחרונה של ליבני לקואליציה, לו איכפת היה לנתניהו מהכלכלה, החברה והביטחון, הוא יכול בקלות רבה להרכיב כעת ממשלה עם ליבני, לפיד, בנט וקדימה, סה"כ 31+6+12+19+2 = 70 חברי כנסת אם לא התבלבלתי. ברור (עד כמה שמשהו יכול להיות ברור בלי מידע פנים אמיתי), ש- א. לפיד ובנט יסכימו בקלות לממשלה כזו. ב. מבחינה כלכלית הממשלה הזו היא הכי קרובה שאפשר היום לדיעותיו של ביבי, פלוס היכולת לבצע את הפעולה הכלכלית האולי קריטית ביותר לעתיד הבינוני-רחוק - שילוב החרדים בשוק העבודה. ג. גם מבחינה מדינית, זה הכי קרוב למה שביבי - ובוחריו - מצביעים עליו (כשדווקא האגוז הקשה בתחום הזה היתה אמורה להיות ליבני, והיא כבר פוצחה). מה שאומר שלו נתניהו היה מעונין בממשלה חזקה שתומכת בו כלכלית ומדינית, ובדיעות ציבור בוחריו - מחר בבוקר הוא יכול היה להקים ממשלה כזאת, ולחסוך לכולם זמן ומאמצים. הסיבה היחידה אם כך שהוא לא עושה את זה, היא אי היכולת - שנראית כבר כמו אובססיה - להתנתק מהמפלגות החרדיות. לפחות בתחום הכלכלי נתניהו מבין לפחות כמו כל אחד אחר עד כמה אי פתרון הבעיה הזאת הוא אסון כלכלי לדורותיו, ומבחינה מדינית אין להן שום יתרון (או הבדל ככלל) על פני ההרכב שתיארונו קודם. מכאן אני מסיק, שהסיבה היחידה שהוא לא עושה את המהלך הנ"ל, הוא הרצון להימנע מקואליציה של עשייה, קידום ופיתוח לטובת המדינה, עקב כך שייתכן ובעתיד קואליציה כזו תעמיד מולו גם מתחרים שעשויים להדיחו מהשלטון. ומצדו המדינה יכולה ללכת לעזאזל אחריו. או תוך כדי. או בניסוח שלך: "הוא יוותר כליל על טי"ל למען הבטחת שלטונו." כמה מתסכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספקולציה מבדרת - אם נתניהו רוצה לקדם מהלכים "שמאלניים", אבל לא מוכן לוותר על החרדים (או שלפיד לא מוכן לוותר על בנט), הוא יכול לצרף את מרצ ולהקים קואליציה של 63 חברים, שתזכה גם לתמיכת העבודה והמפלגות הערביות. בעיה אפשרית: לא כל חברי הכנסת של הליכוד בכיסו של נתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שלא מבדר כל כך - ולכן הופך כמעט כל ספקולציה לאפשרית - היא שנתניהו לא רוצה כנראה לקדם שום דבר, חוץ מאשר את נתניהו (ואת אלי ישי כנראה. זאת עדיין לא נראית לי כמו אידיאולוגיה, יותר כמו פסיכוזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה נראה לך שהבית היהודי (שבעיקרי משנתה עניין שהובלט מאד במערכת הבחירות, והוא התנגדות לפיתרון שתי מדינות) תוכל לשבת באותה ממשלה עם התנועה (מפלגה שכולה סובבת סביב הקריאה למימוש דחוף של פיתרון שתי המדינות)? איך יכולה הבית היהודי לחיות בשלום עם ההסכם הקואליציוני שכבר נחתם בין התנועה לליכוד? טוב, אני מבין קטן מאד בפוליטיקה. למיטב הבנתי, הבית היהודי ויש עתיד ישבו יחדיו (בקואליציה או באופויזציה), הבית היהודי לא תוכל לשבת בממשלה עם התנועה, ויש עתיד תתקשה מאד לשבת בממשלה עם ש"ס. בתנאים האלה, ביבי לא יכול להקים ממשלה, ומזה ברור ש-"מיטב הבנתי" לא שווה הרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבית היהודי גם לא יכולה לשבת בקואליה עם יש עתיד1, אלא אם אחת מהן (או שתיהן) תשכח ממצאה ומהבטחות הבחירות שלה. אבל יש מי שמעדיפים להתעלם מהפיל הקטן באמצע החדר ולהעמיד פנים שכל הבעיות שעומדות בפני מי שמקים קואליציה בישראל הן הפיקציה של "גיוס חרדים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפל לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזה נכון (אני מתעלם כמובן מהמצעים, ומתייחס לאופן בו אני מבין את הסיבות בגללן בוחריהן בחרו בהן בבחירות האחרונות, ואולי יבחרו בהן שוב בבחירות הבאות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה חושב ירגישו הבוחרים של הבית היהודי אם הממשלה "שלהם" תפנה האחזויות בלתי חוקיות, תעשה "צעדים בוני אמון" ותכנס למשא ומתן עם אבו מאזן על הקמת מדינה עצמאית? איך אתה חושב ירגישו הבוחרים של יש עתיד אם הממשלה "שלהם" תכנס למסלול התנגשות עם ארה"ב ואירופה, תספח שטחים או תלבין האחזויות בלתי חוקיות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שאם הממשלה ''של'' יש עתיד תעשה מתווה גיוס שיכלול את רוב החרדים, פלוס שילובם בשוק העבודה, פלוס שליטה בוועדת הכספים שתתמוך כלכלית במעמד הביניים, פלוס אולי משהו עם מחירי הדירות, ממוצע הבוחרים שלהם יהיה מרוצה מאד, גם בתוספת הסעיפים שהזכרת. וכמובן, לאחר שיושמו הראשונים, היא תוכל לפרוש בשלב מאוחר יותר אם משהו לא ימצא חן בעיניה. הסעיף האחרון נכון גם לגבי בנט, והוא אפילו רמז לכך די מפורשות בהזדמנויות שונות (חגבי פינוי התנחלויות וכו').. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב שממשלה שנכנסת למסלול התנגשות עם ארה"ב ואירופה תוכל "לתמוך כלכלית במעמד הביניים"?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסלולי ההתנגשות האלה בדרך כלל כל כך מעורפלים, ארוכי טווח, ומוגדרים בעיקר על ידי כותרות העיתונים, שקשה לי למצוא אפילו דרך למדוד את ההשפעה בין השניים בטווח הקצר (שנים בודדות). בהתבוננות אחרת - ברור לכולנו שממשלה כזאת יכולה לתמוך כלכלית במגזר החרדי למשל (ראה ממשלת נתניהו האחרונה), אז למה לא במגזר אחר? תמהני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר על נושא ארוך טווח, לא מעורפל ולהבדיל מ"גיוס חרדים" קיים במציאות ולא רק בכותרות העיתונים. ממשלת נתניהו האחרונה לא העלתה את התמיכה במגזר החרדי. החרדים הם אוכלוסיה קטנה ועניה (יחסית למעמד הביניים) לכן התמיכה בהם זולה בהרבה. מה גם ששום ממשלה לא תוכל להפסיק לתמוך בהם (עניים אמרנו?) לכן מדובר על תוספת, ותוספת רצינית, שמישהו יצטרך לממן, וקצת מוזר אם זה יקרה במקביל לירידה ביצוא ויבוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא העלתה, אבל גם לא הורידה. ואותה אוכלוסיה ענייה מרצון, כשתצא לעבוד תרוויח גם היא וגם המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שלא הבנת את הטיעון שלי. אני אנסח אותו מחדש מההתחלה: 1. למעט מקרים חריגים, כנסת בישראל נבחרת לארבע שנים. רוב הכנסות (ויש לנו נסיון עם 18 כאלה) התפזרו בפחות מארבע שנים, אף אחת לא עברה את החמש ואין שום סיבה להניח שהכנסת הנוכחית תהיה חריגה. לפוליטיקאים יש שלוש אינטרסים: (1)לכהן בכנסת הבאה, (2)להגדיל את כוחם בכנסת-ממשלה הבאה ו(3)לא להקטין את כוחם בכנסת-ממשלה הבאה. מה שיקרה בעוד ארבעים או חמישים שנה מאד מעניין אותם, אבל לא משרת את האינטרס שלהם (עד אז יהיו עשר או 20 מערכות בחירות), המטרה העיקרית, הכמעט בלעדית, שלהם היא הכנסת הבאה1. לפוליטיקאים יש גם את הכשרון לשכנע את עצמם שהאינטרס שלהם הוא האינטרס של המדינה. לכן, פרק הזמן היחיד שמעניין אותנו לצורך הדיון הזה הוא הטווח של עד ארבע שנים, והשאלה היחידה שמעניינת אותנו היא האם מעשה מסויים מועיל לפוליטיקאי להבחר בבחירות הבאות. 2. הבית היהודי היא מפלגת "ימין" ישראלי (=>ארץ ישראל השלמה, התנגדות מוחלטת למדינה פלשתינאית, פושעי אוסלו וההתנתקות לדין, העמקת ההתנחלויות, הכשרת המאחזים, אימוץ דו"ח לוי...) היחידה שנשארה בכנסת. אם בעוד ארבע שנים הם יבואו לבוחרים שלהם אחרי חברות בממשלה שניהלה משא ומתן עם אבו מאזן בניהול פושעת ההתנתקות על מדינה עצמאית, על ירושלים ואריאל, אחרי פירוק האחזויות בלתי חוקיות, אחרי תקופת הקפאה נוספת בלתי מסתיימת, אף אחד לא ידבר איתם ובטח שלא יצביע להם. 3. "יש עתיד" היא מפלגת "מרכז" ישראלי (=>שיפור מצבו הכלכלי של ה"שבט הלבן", שיפור יחסי החוץ של מדינת ישראל..) אם בעוד ארבע שנים הם יבואו לבוחרים שלהם אחרי חברות בממשלה שנכנסה למסלול התנגשות ישיר עם ארה"ב (עם אובאמה בקדנציה שניה2) עם אירופה עצבנית3, עם ההשלכות הכלכליות של התגשות כזו, אף אחד לא ידבא אים, ובטח לא יצביע להם. למעשה, יש לנו נסיון די ארוך של מפלגות מרכז שהצטרפו לממשלות ימין על מנת "להשפיע מבפנים" מד"ש ועד עצמאות וקדימה של מופז. אנחנו יודעים כמה הן הצליחו. 4. לפיד, בנט, נתניהו, ליבני, מופז, יחימוביץ, שלום, פרץ, פואד, שטייניץ, ליברמן... כולם יודעים את כל זה ויודעים שכל השאר יודעים את כל זה. 5. "מתווה הגיוס" של לפיד מדבר על חמש שנים, ולכן כלל לא רלוונטי לפרק הזמן עליו אנחנו מדברים, אבל גם אם לפיד יקצר אותו איכשהו, רק העלות הכלכלית של "מתווה גיוס" כזה, במקביל להקלות במיסים והוספת סבסודים ל"שבט הלבן" יחמירו את המצב הכלכלי (אותו מממן השבט הלבן), ועל ידי כך רק יפגעו באינטרס של לפיד5. כשאנחנו מוסיפים לזה גרעון הולך וגדל, ויצוא הולך ויורד (ע"ע 3)... ברור שאין למי שהלך על הטיקט של "איפה הכסף" מה לחפש בממשלה כזאת. 6. החרדים הם אולי אוכלוסיה עניה מרצון, אבל גם אם מחר יעלם הרצון, הם לא יהפכו להיות אוכלוסיה עשירה. אחוז האבטלה בישראל עומד על יותר מ-6.5% ממחפשי העבודה. תוסיף לשוק הזה עוד עשרות אלפי מחפשי עבודה בעלי הכשרה בארמית ותלמוד, בעלי משפחות גדולות וחוסר הכנה מינימלי לעבודה... לא נראה לי שתשפר את מצבם הכלכלי. בשביל למזג את החרדים בשוק העבודה אתה צריך להכשיר אותם (את הצעירים שבהם, מי שעבר את גיל 45 לא יהפוך להיות רואה חשבון ולא פועל בניין), ההכשרה עולה כסף, הרבה כסף, בזמן ההכשרה אתה צריך6 להמשיך לתמוך בהם וגם זה עולה הרבה כסף, גם בסיום ההכשרה יקח לשוק זמן לייצר מספיק ביקוש לכל העובדים החדשים, וזה לא רק עולה כסף אלא גם מוריד את המחיר של העובדים הקיימים --> הבחורים הפוטנציאלים של לפיד. רק אחרי שהם יעבדו מספיק זמן, ושהם יתחילו לייצר ביקוש למוצרי צריכה, יכול להיות שיפור במצבו של השבט הלבן. אנחנו מדברים על בערך עשרים שנים, הרבה מעבר לפרק הזמן הרלוונטי. ממשלה תבצע מעשים כאלה רק אם היא תחשוב שציבור הבוחרים שלה מוכן יהיה לממן את המעשים האלה, לא לפיד ו"איפה הכסף" שלו ולא בנט ו"תוכנית הבנטוסטנים" שלו. 7. מסקנה שלי: לא סביר שתקום ממשלה עם לפיד ובנט. אם תקום ממשלה כזאת זה יהיה כשלון של שלושת השחקנים (לפיד, בנט ונתניהו) והיא בטח לא תגייס חרדים או תמזג אותם בשוק העבודה (היא כן תדפוק אותם על ידי בחירת רב ראשי לא חרדי). אחד מהם יכנס לממשלה, השני ילך ואופוזיציה, שניהם רק ירוויחו ואנחנו נפסיד. 1 למעט מי שהבינו שכבר אין להם מה לחפש בכנסת הבאה ואז הם מתחילים למקסם את הרווחים שלהם בכנסת הנוכחית. 2 החריג התמוה של 1 למעלה הוא נשיא ארה"ב בקדנציה שניה. התיקון ה-22 הוא מהבלתי ברורים בתיקונים של החוקה האמריקאית. 3 כשישקע האבק ממהומת הסוסים האחרונה, רק יגבר הקולות להגברת הטרייסאביליטי4 של מוצרי יבוא. מאד יפתיע אם זה לא יגרור להתנגשות ישירה עם חוסר הנכונות המובנת של ממשלות ימין לסמן מוצרי התחלויות ככאלה. 4 עקיבות? 5 לכן, אגב, כל הדיון על גיוס חרדים הוא לא יותר מהעמדת פנים. 6 טוב, לא צריך, אבל שום ממשלה בישראל לא תתן לאלפי חרדים למות ברעב7. 7 וטוב שכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
6. הוא הסעיף הבעייתי ביותר - היעדר יכולת, או רצון, או כלים מחשבתיים ומעשיים בתוך הממשלה (= כל ממשלה ישראלית מזה המון זמן), להתחיל ביישומו של חזון לטווח ארוך. זה אולי קשור לאופי העידן שלנו ואולי לתדירות הגבוהה של הקדמת בחירות שנותנת תחושת ארעיות, ואולי לגורם אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
6. הבעיה היא שכמה שזה יהיה קשה ויקר היום - זה יהיה הרבה יותר קשה ויקר בעוד 10 שנים. זה כמו שאדם בן ארבעים עם כולסטרול גבוה, השמנה ויתר לחץ דם, יתלונן לרופא שלו כמה קשה לאכול בריא ולעשות כושר. הוא כמובן צודק, רק שבגיל חמישים זה יהיה הרבה יותר קשה, שלא לדבר על גיל שישים, אם הוא בכלל יגיע אליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון להרבה בעיות, ובדיון אחר כבר דיברנו על זה שמדינת ישראל מפתחת באופן עקבי מודע ומכוון בעיה הרבה יותר קשה מהעוני של החרדים. הנקודה היא שגם לפיד וגם בנט (כמו נתניהו, יחימוביץ או כל פוליטיקאי מכהן אחר) לא מסוגלים לפתור את הבעיה הזאת (או האחרת) מבלי להקריב עתידם הפוליטי, וחמור מזה, גם אם הם יקריבו את עתידם הפוליטי לפתרון הבעיות הבעיות לא תפתרנה1. בשביל לפתור בעיות הציבור צריך להקיר בקיומן ובמחיר של פתרונם העכשווי והעתידי. כל זמן שהציבור מצביע ליאיר - איפה הכסף - לפיד או לנפתלי - בואו נספח אדמה בלי אנשים - בנט2, אף פוליטיקאי לא יהיה טיפש מספיק ולא יוציא בשבלינו את הערמונים מהאש. 1 משום ש(1)זה לוקח יותר מארבע שנים ו(2)מי מבטיח להם שהם ימצאו מספיק שחקנים שמוכנים להקריב את הקריירה הפוליטית שלהם. 2 ע"ע הסקר האחרון של ערוץ הכנסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שכתבת היה הגיוני להפליא אבל נראה שהשחקנים מתעקשים להקים קואליציה משותפת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהטעות שלי הייתה בסעיף 4 ( - "כולם יודעים את כל זה ויודעים שכל השאר יודעים את כל זה"). המסקנה ( - "אם תקום ממשלה כזאת זה יהיה כשלון של שלושת השחקנים") עדיין נשמעת לי נכונה, ונראה לי שבאמת שלושתם נכשלו (אם כי, אם אני מבין נכון, נתניהו הצליח למקסם את מה שאפשר מהסיטואציה אליה הוא נקלע). אני חושש שהשתן עלה לשחקן או שניים לראש, ובהתחשב בזה שהם הולכים להשפיע על החיים של הרבה אנשים, אני מקווה שהוא ירד משם מהר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען היושרה, היה ראוי שתגדיר כבר כעת מה ייחשב ככשלון ומה כהצלחה שלהם בתפקידם להבא, ותשפוט אותם בעוד שנתיים-שלוש על פי הקריטריונים האלה. אחרת תוכל לומר בערך בכל סיטואציה ''המסקנה עדיין נשמעת לי נכונה, ונראה לי שבאמת שלושתם נכשלו'', אבל זה קצת נשמע כמו שכנוע עצמי וסלידה מובנת מטעמם של כובעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגדרתי מראש ("לפוליטיקאים יש שלוש אינטרסים: (1)לכהן בכנסת הבאה, (2)להגדיל את כוחם בכנסת-ממשלה הבאה ו(3)לא להקטין את כוחם בכנסת-ממשלה הבאה." תגובה 612773) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקריטריונים האלה נראה לי שבנט ולפיד הצליחו לפחות בשניים משלושה סעיפים, אז למה הצהרת על כשלונם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצהרתי על כשלונם, אמרתי שנראה לי שהם נכשלו. המבחן הוא, אם זה באמת לא היה מובן, בכנסת שתברח בבחירות הבאות ובממשלה שתקום אחריהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר הציפיות שלך הן שסכום המנדטים של שלוש המפלגות הראשיות בקואליציה הנוכחית (לפחות הסכום של יש עתיד והבית היהודי) בבחירות הבאות יהיה נמוך מהמנדטים שקיבלו הפעם? זו לא אמירה נועזת במיוחד. ליש עתיד יש רק שתי דרכים ללכת בהן- האחת הדרך הסטנדרטית של מפלגות המרכז כמו ד"ש ושינוי שהתפוררו כמו ארמון חול, והשניה להפוך למפלגת שלטון כמו קדימה. מכיוון שכמו ד"ש, הדרך השלישית צומת והגמלאים, ולהבדיל מקדימה, זו מפלגה שמורכבת בעיקר מפוליטיקאים לא מקצועיים, גם לי קל להמר שלא תשמור על כוחה בבחירות הבאות, וזאת תחזית שיכולתי להציג מייד עם הוודע תוצאות הבחירות, בכלל בלי לדון בנפתולי הקואליציה. הצלחתה של הבית היהודי נראית יותר עמידה בהשוואה, כי היא משחזרת השגי עבר של המפד"ל בטרם ש"ס, אבל היכולת שלה לחרוג מהסקטור שלה מוגבלת ונראה שמיצתה את עצמה הפעם בזכות הכריזמה של בנט. כך שהתחזית ששתי מפלגות אלו לא תשמורנה על כוחן בבחירות הבאות היא די דטרמיניסטית ואינה תלויה במו"מ קואליציוני. מאידך, כיוון שחלוקת המנדטים היא משחק סכום אפס מפלגות אחרות יהנו מהירידה בכוחן של יש עתיד והבית היהודי. הליכוד, כמי שממנה נוקזו עיקר המנדטים שזלגו לשתיהן היא המועמדת הראשונה לקבל את הסחף חזרה בבחירות הבאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא דטרמיניסט, ואני לא מנסה להציג תחליף למרקסיזם. אין לי שום דרך לדעת מה יהיה. להבדיל מאחרים, גם אין לי יומרה כזאת. אם לא הסתייגתי מספיק בזמן אמת, ונראה לי שכן, אז הרשה לי להתנצל. ולעניין, הכניסה לממשלה היא החלטה אחת בקדנציה של שלוש או ארבע שנים, אני חושב שתהיה לכל השחקנים הזדמנות לתקן את עצמם, אני בספק גדול אם הם ישכילו לעשות את זה בזמן. שינוי היא דוגמא נהדרת, בכנסת ה-15 היא ידעה לא לתת לשתן לעלות לה לראש, לא להכנס לממשלה של ברק ולא לממשלה של שרון בגלל החברות של ש"ס, אבל בכנסת ה-16 השתן עלה לה לראש, היא שכחה את כל הבטחות הבחירות שלה, נכנסה לממשלת ימין צרה עם ש"ס ושילמה את המחיר. אני מנחש שיש עתיד תאבד הרבה מנדטים (על סף העלמות או פיצול) בבחירות הקרובות ושהבית היהודי תתפצל בחזרה למפלגות האם שלה או תמצא מחליף לבנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שיש עוד הרבה החלטות לקבל. אבל האסטרטגיה ברורה- בהנחה שמה שהכי חשוב לביבי היא השרידות של ביבי, הוא צריך לחבל בלפיד ולחתור תחתיו וסביבו ומעליו, עד שתקוץ נפשו של לפיד מפוליטיקה ויחזור הביתה. לפיד לעומתו, בהנחה שישרוד את הזובור1 יהיה בעמדה מעולה לבחירות הבאות- הוא יוכל לצרף אליו את אולמרט כמספר שתיים ולבני כמספר שלוש ואולי להפוך למפלגה הגדולה ביותר. 1 וזו הנחה לא פשוטה, בהנתן ההסטוריה של מפלגות מרכז עם גיבורי ישראל כמו יגאל ידין ואביגדור קהלני שבאו להציל את המדינה ונטחנו על ידי המערכת הפוליטית. אלמלא היו משפחות לפיד ואולמרט מיודדות הייתי מהמר שגם לפיד יזכה למפח נפש, אבל כשאולמרט לוחש על אזנו הוא יוכל לשאת את המתקפות הצפויות ולבנות אסטרטגיה משלו. עושה רושם שלפיד מעוניין ברצינות להתמודד על ראשות הממשלה בהמשך וההוכחה שהוא נלחם לשם כך על תיק החוץ ולא האוצר כפוי הטובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראוי אולי להזכיר שביבי נקט באסטרטגיה מנצחת זו מול שר האוצר הראשון שלו, דן מרידור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים נראה שצדקתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאתה מדבר על הכובע החדש שקנית ולא על זה שעיכלת לפני שנתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה עד עכשיו שהיא עושה ככל יכולתה כדי לשבת בקואליציה עם לפיד, אז למה אתה חושב אחרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אני חושב אחרת, בגלל שבשורה התחתונה ממשלה שבה יושבים ביחד הבית היהודי ויש עתיד היא ממשלה שלא מקיימת את האינטרס של הבית היהודי, לא של יש עתיד, לא של נתניהו, לא של ליבני, ולא של ישי. השחקן היחיד שירוויח ממשלה כזאת היא שלי יחימוביץ (ואולי מופז). עם כל חוסר ההערכה שלי לאינטליגנציה של לפיד, נראה לי שאת זה גם הוא מבין, ואין לי ספק ששאר השחקנים (כולל כמה מחבריו של לפיד) מבינים את זה ופוליטיקאים ממעטים לפעול בניגוד לאינטרס שלהם. אני חושב שה''ברית'' בין לפיד לבנט היא ברית שכל מטרתה להגדיל את מחירו של כל אחד מהם מול נתניהו, ולהוריד את מחירם של שאר השחקנים (ישי מול בנט וליבני מול לפיד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממשלה כזו ללא אלי ישי, תתמוך באינטרסים של כל מי שציינת. אולי אפילו של הבוחרים שלהם, או של מדינת ישראל1, רחמנא ליצלן. (בסוד אני אולי אלחש שיש מצב אפילו שהיא תיטיב עם חלק ניכר מהמגזר החרדי לטווח הארוך - בניגוד לעסקנים שמייצגים אותו, אבל אל תגלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 612713, אבל חוץ מזה: מסכים, באופן כללי (אם כי קצת ספקן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים שונים רואים את ה"אינטרס של מדינת ישראל" באופן שונה, ופוליטיקאים ישראלים1 נוטים לזהות את ה"אינטרס של מדינת ישראל" עם "האינטרס שלי". 1 ופוליטיקאים זרים נוטים לזהות את ה"אינטרס של המדינה" עם "האינטרס שלי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לומר שהבית היהודי תסמוך על נתניהו שיהיה בסדר, ותאיים לעשות משהו רק אם באמת תהיה סיכוי לפינוי. לפרוש מהממשלה תמיד אפשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לא תחרות. לפיד, בנט ונתניהו מתחרים (בערך) על אותו מאגר מצביעים. כן, יש מצביעים שמתלבטים בין נתניהו לבנט ולא היו מצביעים ללפיד, וכאלו שלא היו מצביעים לבנט אלה רק לפיד או לבני, אבל בכללי זה אותו מאגר מצביעים, יש כמות יחסית גדולה של מצביעים שיכולים להתלבט בין שלושתם. כל מי שיושב בקואליציה ''משיג'' משהו, ולכן יכול להטות יותר מצביעים לכיוונו בבחירות הבאות. לעומת זאת, לחרדים יש את מאגר המצביעים הנפרד פחות או יותר שלהם. בעוד בנט, ובעיקר לפיד (כך נראה כיום) יכולים להתחרות בעתיד עם נתניהו על עמדת ראש הממשלה, לא סביר בעתיד הקרוב לראות תחרות חרדית שכזאת. לכן, נתניהו יעדיף לתת הישגים לחרדים ולא למתחריו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בזה היגיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק טיעון בפתיל הזה - או שאם זה טיעון בפתיל הזה, אני לא בטוח מהו - אבל קצת רלוונטי, ומעניין: מחקר של עידו אלמקייס, וטור קצר שלו ב"מרקר", טוענים, לפי מדד כמותי, שבניגוד לסטריאוטיפ המפלגות הסקטוריאליות בישראל בכלל לא מצליחות "לסחוט" הרבה ביחס לגודלן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך מושג מהו המחקר המקורי? לפי הכתבה המחר בדק חלוקת משרות (שרים, סגני שרים, ראשי ועדות). אולם יש לזכור שחלק מהתשלום לחברי הקואליציה הוא תקציבים (סיעה מסוימת תתמוך בתקציב בתנאי שיתווסף סכום X לסעיף Y). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבחירות לרבנות הראשית הופכות להיות אפילו מעניינות יותר. גם אם נראה שבנט תומך ברב סתיו, לא כך רוב מפלגתו. אולם מכיוון שנראה1 שהוא המועמד המועדף על על הדתיים המתונים, הוא מועדף על ידי רוב חברי הכנסת הדתיים בסיעות החילוניות. ביניהם: אלעזר שטרן ב"תנועה", שי פירון ב"יש עתיד" ודוד רותם ב"ישראל ביתנו". מנגד מקודם הזוג שלמה עמאר (ספרדי) ויעקב אריאל (אשכנזי) לרבנות הראשית. בחירתו של כל אחד מהשניים מצריכה שינוי החוק הקיים (משך תקופת הכהונה במקרה של עמאר, הגיל המקסימלי במקרה של אריאל). סתיו התחייב לפרוש אם אריאל יציג את מועמדותו. ש"ס התייצבה בגלוי מאחורי המועמדות הכפולה (והשאירה בצד את יהדות התורה). אריאל הציג אמנם את מועמדותו, אבל מועמדותו חייבת לקבל את את "אישור" הכנסת (שינוי החוק). 1 כלומר: לעניות דעתי. אפשר לפזר עוד 1־ים כאלה בהמשך לפי הטעם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |