 |
השנה כבכל שנה ממשיכים במסורת העצרות לזכרו של רבין.
ממש תוך כדי הקלדה אני מקשיב לדבריו של מופז, שאת דעתי עליו כבר הבעתי כאן מספר פעמים. ממש ממש כרגע הוא מדבר על רבין כ"סבא" נפלא, ומעט קודם דיבר על דעתו של רבין על "יהיה בסדר". אני ממשיך ומקליד, ועכשיו קולו של ברק ברדיו גם הוא מדבר על סגולותיו החשובות של רבין.
וקודם דברו אחרים. כולם מיושב ראש הכנסת דרך ראש הממשלה ואחרים כולם מדברים על סגולותיו של רבין.
איני מבין את זה. האם באמת רבין הוא הדמות החשובה ביותר בתולדות הציונות ? (ברק אומר עכשיו "מהות הציונות", כאילו קרא בזה הרגע את דבריי מאחורי גבי). ועכשיו ברק מסביר כמה חשוב זה שתי מדינות לשני עמים (אגב המושג הזה התקבל אצלנו אחרי רבין, בזמנו של נתניהו ובוש הבן דווקא).
האם בן גוריון ואולי חיים ויצמן ואחרים אינם דמויות לא פחות חשובות ?
מישהו שהכרתי אמר מיד אחרי הרצח שלולא נצלב ישו, איש לא היה זוכר אותו היום. ברור שרבין זכה בכל הכיבודים האלה בגלל שנרצח ולא בגלל סגולותיו המיוחדות. נכון מופזי. הוא באמת אמר ש"יהיה בסדר" זה לא בסדר, אבל הוא גם הבטיח לנו שלעולם לא יירו טילים מעזה לעברנו, וזה גם משהו כמו "יהיה בסדר" (רק הבוקר נפלו טילים על באר שבע. מי בכלל חלם על כך טרם אוסלו ?) עכשיו יחימוביץ. אני ממתין קמעה בכתיבה. אופס. היא דווקא מדברת לעניין. אם ראוי לציין את יום השנה, הרצח הוא הנושא. לא הסגולות הנפלאות של הנרצח. (עכשיו היא קצת מלכלכת. רבין במדי אס אס זה יצירה של השב"כ דאז).
בעצם, דבריה של יחימוביץ מאפשרים לי לסיים את מה שרציתי לומר. היא היחידה שדברה לעניין. הנושא הוא הרצח ולא הנרצח.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש