 |
ברצוני להזכיר ששיניתי את דעתי בעניין המו"מ תחת אש. אני מחזיק בדעה שמו"מ עם ארגוני טרור מעולם לא הניב תוצאות חיוביות, ולכן אין לעשות זאת. אולם, אם אדייק ההתנגדות שלי היא בעצם למו"מ מדיני, כלומר מו"מ שתכליתו להגיע לאיזושהי הסכמה שבונים עליה ברמה **האסטרטגית**, כמו למשל "שלום בר קיימה", עבודות קבלנות בדיקטטורה, וכו'.
אולם לגבי מו"מ ברמה הטקטית, שתכליתו להביא להפסקת אש, הדבר שונה במקצת. אני לא מאמין שבמו"מ עצמו ניתן להגיע לאיזו שהיא הסכמה אמיתית. אני עדיין מחזיק בדעה שבמקום בו חסרים אנטרסים לא יעזור שום מו"מ. ולהיפך, במקום בו קיימים האנטרסים, אין כל צורך במו"מ. אולם אולי אפשר להשתמש במו"מ ככלי נוסף בלחימה מבחינה פסיכולוגית.
עד היום נהנו ארגוני הטרור מאי-התקפה עליהם תוך כדי המו"מ, בעוד הם מנצלים זמן זה גם למלחמה נגדינו תוך כדי המו"מ וגם לאויר לנשימה והתארגנות מחדש לקראת המשך לחימה.
כיום דעתי היא שניתן לקיים מו"מ תחת אש, אולם הדבר החשוב ביותר הוא להמשיך את ההתקפות מהצד שלנו *במשנה תוקף*.
הדבר אמור להבהיר לכל מי שצריך, שההתניה היא לא *מו"מ* גורר הפסקת ההתקפות מצדינו, אלא *הפסקת אש מצידם* גוררת הפסקת אש מצדינו. כלומר, מדיניות כזו אמורה לסגור באופן חד משמעי את הנתיב למלחמה חד צדדית מצדם באמצעות מו"מ. ומכאן ישנן שתי אפשרויות, או שתושג הפסקת אש לאחר שהנתיב החביב עליהם נסגר, או שהם יפסיקו לדרוש מו"מ.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש