 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם אני חנון גאה בימי הישיבה התיכונית העליזים. גם אני לא ממש מספמט את עדת שבועוני בילבול הנוער למינם. אבל אני מבין אותך ותמה עליך בו זמנית. האם אנו לא משלמים עם התרבות הקשקשנית והרדודה הזו בכך שאין אנו מיגים לילדים אלטרנטיבה אמיתית. האם בכך שסמדר שיר היא היוצרת העיקרית לילדים כיום אין משום אשמה של המבוגרים דווקא. האם בכך שכולם כל כך עסוקים בעצמם ולא דואגים לבקר את מה שהילידים שלהם סופגים אין אשמה של עולם המבוגרים. האם בכך שאין מי שיפנה לילדים כיום אין אשמה של אלו שיכולים לפנות אליהם? לטעמי, עד שלא תחל פה מהפכה תרבותית אמיתית אין לנו מה לחפש בחינוך. לתת לילד את מה שהוא רוצה זה מעשה אנטי חינוכי כייוון שכידוע- "חינוך הוא סוג של כפיה" |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אותם שבועוני הנוער הם אכן רדודים וחסרי כל עומק אינטלקטואלי אבל באמת למה אפשר לצפות מעיתון שמטרתו היא רווחיות והדרך הקלה והנוחה ביותר לעשות זאת היא על ידי כיוון למכנה המשותף הנמוך ביותר (ואף נמוך יותר) ולכן אין מה לארגן חרם על העיתון אבל מי שכן בוחר "לקרוא " את העיתון אין לו מה להשתאות על הרמה או יותר נכון חוסר הרמה.... ועל כך אמר ניטשה : "אינטרסים כלכלים ורודפי בצע רואים בהרחבת החינוך אמצעי להגדלת הצריכה ומתוך כך הגדלת הייצור והרווח. החינוך, מבחינתם הוא ליצור אדם סטנדרטי שטחי והמוני האמון על תרבות הצריכה." |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |