 |
רק שבע וחצי שנים עברו, וכבר ז'ול ורן מגחך עלי מקברו.
כתבתי במאמר: "התוצאה: האזור הארקטי ינדוד דרומה, הקרחונים שבו יימסו, ויחשפו את מצבורי הפחם שיש מתחתם, בגין היערות הקדמונים (מה לעשות, גם לנביאים מוצלחים מותר לפקשש...)". הוא פקשש, כך חשבתי, כי הוא חשב שמתחת לקרח יש אדמה עם פחם, והרי ידוע היום שזה ים כל הדרך למטה.
והנה, בעיתון של היום: "בעבר התייחסו אל שדות הקרח המרוחקים של הקוטב הצפוני כאל שממה עקרה, אבל ככל שגובר קצב הפשרת הקרחונים, מאבקן של מעצמות-העל על השליטה בשטח מחריף. על כף המאזניים: מאגרי נפט, גז ומינרלים בשפע, שהודות לשינויי האקלים נעשים נגישים, ונוחים לניצול."
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש