|
||||
|
||||
שלוש הפרשיות שבהן דן בית המשפט הן לכאורה פרשות בלתי תלויות, וההאשמה בכל אחת מהן מבוססת על מסכת ראיות שונה. אם הנחה זו נכונה, סביר היה לצפות לתוצאות שונות, או לפחות לברירת המחדל במערכת המשפט שלנו שהיא הרשעה. אבל אולמרט זוכה בסעיפים העיקריים בכול הפרשות. צרוף מקרים מוזר? את תקציר הכרעת הדין מצאתי כאן. כשיהיה לי זמן אולי אקרא אותה. הכרעת הדין עצמה ארוכה מדי (השופטים עשו מאמץ יתר למצוא לעצמם רציונליזציות להחלטתם שאולמרט זכאי?), ולכן כנראה שלא אקרא אותה. |
|
||||
|
||||
אם אולמרט היה מזוכה מחוסר אשמה, זו היתה מכה לפרקליטות. שמעתי את אחד הסנגורים מכריז שלא היו מעטפות.אם אינני טועה, השופטים היו בעלי פרשנות אחרת לעובדות אך לא ביטלו את העובדות. היו מעטפות אך לדעת השופטים הן היו לגאליות. |
|
||||
|
||||
בסעיף 20 של התקציר כתוב שטלנסקי העביר סכומים לחשבון הפרטי של הנאשם, סגר הלוואה של הנאשם שלא הוחזרה, ותרמו לבחירות (כל הסכומים במאות אלפי דולרים). הועברו מעטפות כסף כיס לנאשם ומעטפות כספיי תרומות לנאשמת ומומנו טסיות ומלונות לנאשם (עשרות אלפי דולרים). בסעיף 21 כתבו השופטים שהנאשם עזר בהמלצות או פגישות. מה שהכי מעניין הוא שהשופטים כתבו "שהונח בסיס ראייתי המצביע על ניגוד עיניינים" (הם קיבלו את העובדות מין הסתם) וגם היתה "פגיעה מסוימת" בערכי טוהר המידות ואמון הציבור אבל לא "בעוצמה הנדרשת להפיכת למעשה פלילי". האם זה לא מספיק להצדיק את הגשת כתב האישום? קרי, היו עובדות ובית המשפט נדרש להכריע בהן. |
|
||||
|
||||
השופטים לא ביקרו את הגשת כתב האישום. כשהם חושבים שהגשת כתב האישום מופרכת, הם אינם מתביישים לציין את זה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |