דן בן אמוץ בעיניי 59623
דב אנשלוביץ יום ד', 6/3/2002, 0:17
די אהבתי את חוש ההומור של דן בן אמוץ, ואני זוכר אותו עוד מילדותי כשהקשבתי לתוכנית הרדיו "שלושה בסירה אחת". המערכון שעשה עם שייקה אופיר: ראיון עם ערבי זקן שומר בחמאם, שמתבלבל בין אברהם פשה המפיק ובין המושל התורכי, כמעט הפיל אותי מהכסא.
קובץ "ילקוט הכזבים" שהוציא יחד עם חיים חפר הוא אחד ממהשורשים עליהם אני בנוי, וקראתיו כמה פעמים. קראתי קצת מסיפורי אבו נימר (ככה ככה), וספרים אחרים שלו לא קראתי.
אני זוכר תכנית רדיו עם הגרפולוג ד"ר אריה נפתלי שבה ניסה לפענח את אישיותו על סמך כתב היד שלו מבלי לדעת מי לפניו.
הגרפולוג (איני יודע הרבה ואין לי דעה על גרפולוגיה), נתן לדן בן אמון הערכה די נמוכה, ואני זוכר שדן בן אמוץ ששמע את הדברים די התעצבן וניסה "לעמוד על המקח", דבר שלא עשה עליי רושם טוב במיוחד. (אגב, באותה תכנית הופיעו גם פרופ' ישעיהו ליבוביץ וגם עוד איזה פילוסוף מפורסם אז ששכחתי את שמו, והם קבלו שבחים מעל ומעבר. ליבוביץ קצת כעס בגלל שהגרפולוג אמר שלפניו אדם טוב ונעים יותר ממה שהוא מנסה להיראות . . .)
האם דן בן אמוץ הוחרם ? האם זכה לפרסום פחות ממה שזכו אחרים במעמדו בני דורו כפי שמניח המאמר ? איני בטוח בכך.
מטבע הדברים אנשים נשכחים. גם איני בטוח שהמעיטו בהבלטתו בעקבות אותה ביוגרפיה מפורסמת.
אבל אני מודה שהביוגרפיה הזאת (קראתי רק את החלקים הפיקנטיים שצוטטו בתקשורת) עשתה עלי רושם לא קטן, וכרסמה חזק מאד באישיותו. מלבד הסיפורים הנוראים על יחסיו עם הקטינות היה שם גם סיפור על קיצוץ זנבו של חתול בעזרת אבן.
גם העובדה שכל הסובבים חיפו על מעשיו הרעים מאד הכעיסה אותי בזמנו.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות