 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין כמעט שום נסיון להסביר למה שלמו על הציור כל כך הרבה או אפילו למה סדרי הגודל האלה למרות שחלק מהמשתתפים ידועים לנו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אאל''ט האבא של הרוכש היה הבעלים הראשון של הציור והפטרון של מונק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האבא של *המוכר* הוא הפטרון ובעליה הראשון של היצירה, הרוכש נותר אלמוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי יודע את דרך הרוח? בני אדם שוגים בשגיונות שונים ומוזרים. הקונה הוא עשיר עד מאוד, וכך כנראה גם חוג ידידיו ומכריו, ובסך הכל הוא רוצה להתפאר בפניהם שהנה היצירה המפורסמת הזאת החד פעמית (אולי) מצויה בידיו ולא ביד מישהו אחר. כך הוא כביכול מוסיף ליוקרתו. וחוץ מזה לא יזיק אם כולנו נתוודע לספרו של אפרים קישון, "נקמתו המתוקה של פיקאסו". גם אם ייתכן שמונק הוא לא לגמרי 'אמן מודרני', ואידך זיל גמור. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |