 |
אלע"ד - כמי שכתבה וערכה סוגים רבים של פרסומים, עיתונאיים ואחרים (בוא נסגור על "אשת תוכן מנוסה") המקרה הזה קצת בלבל אותי. יש פרסומים מסחריים רבים בכלי התקשורת, שגובים כסף על פרסום חיובי והתעלמות מעובדות שליליות. קוראים לזה "תוכן שיווקי", "כתבות תדמית", "פרסומי המחלקה המסחרית", "מוספים מיוחדים" ועוד כהנה שמות. למעשה כמעט כל העיתונים הגדולים מחזיקים מחלקות נפרדות(!) שאחראיות על הוצאת פרסומים כאלה, שהם בד"כ הרבה יותר רווחיים מהעיתון. והם כמובן חוקיים לגמרי ובד"כ אפילו מצליחים לשמור על אתיקה מסוימת.
הבעיה במקרה של האתר המדובר מורכבת מכמה פנים:
1) למרות העובדה שפעל כאתר חדשות ומידע "עיתונאי אובייקטיבי", האתר מעל בתפקידו זה ובעצם יצר תדמית שקרית. זה בניגוד למוספים שיווקיים שכאילו-יתחפשו לעיתון אמיתי, אבל תמיד יציינו בכותרת או לוגו קטנים, על הכריכה וגם בפנים, את האוריינטציה האמיתית שלהם.
2) הסכומים שנדרשו לא פרופורציונליים - אם שופטים אותם כתשלום על "תוכן שיווקי", אז כמובן שהתשלום הוא הרבה יותר מהנהוג בשוק (החילוני, ובטח הדתי), שנע סביב אלפי שקלים בודדים עד עשרות אלפי שקלים לעמוד לחברה מסחרית.
3) אם הבנתי נכון, הם גם יזמו תוכן שלילי בעצמם ואז ביקשו כסף בתמורה להסרתו. זה כמובן שונה מהמקרה שבו בכתבה השיווקית המחמיאה מבטיחים למנכ"ל ש"לא נכתוב על פרשת X שפוגעת בתדמיתכם", כאשר פרשת X היא עובדה מוצקה או לפחות משהו שפורסם בעבר בתקשורת, ואינה המצאה של הגורם המבטיח פרסום.
כך שלמעשה ההצעה התמימה והמקובלת לכאורה של תוכן שיווקי מחמיא זכתה כאן לטוויסט שהופך אותה לסחיטה (כאמור, זו לא הגדרה משפטית). על רקע סעיפים 2 ו-3, הסעיף הראשון מתגמד. כי הסעיפים הללו היו חמורים גם לו ביצע אותם כלי תקשורת שאין לו כל יומרות להצגת פסאדה עיתונאית אובייקטיבית או שקולה.
אני מתעלמת פה כמובן ממקרים שבהם יש השפעה על תוכן עיתונאי בלי מעורבות של תשלום כספי ישיר (בעל העיתון מבקש שלא יכתבו על הפאשלה של חברה X. נניח).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש