 |
|
 |
||
|
||||
 |
"סרטים כמו "אודיסאה בחלל" שיצא ב-1968, ומלחמת הכוכבים (1977) מתוארים כסרטי הרפתקאות הרואיות ואופטימיות. אלו ואחרים קדמו ל"בלייד ראנר" (1982) שהקו האסתטי הקודר שבו מהווה אבטיפוס לסרטים עתידניים מאז." אודיסאה בחלל? אופטימי? סרט הרפתקאות הירואי? WTF?! אודיסאה מחולק לשלושה מערכות, מתוכם רק אחת מתייחסת לעתידנות (המערכה השניה) במערכה הזו מחשב מקבל תבונה רגשית ומחליט לחסל את כל בני האדם על החללית. הוא גם כמעט מצליח.ואודיסיה אינו סרט הרפתקאות, בטח שלא במובן המקובל של המילה. האופי של הסרט הוא איטי, מחושב, שכלתני, ודי קשה לצפיה. מלחמת הכוכבים אינו סרט עתידני, במובן שהוא אינו מתיימר לתאר עתיד של האנושות - הוא סרט פנטזיה (והרפתקאות) בתפאורת חלל. כמובן שיש בו תיאורי טכנולוגיה עתידית, ואכן, חלקם אופטימים (לכאורה) וחלקם *מאוד* לא. הכח הצבאי המתואר בסרט מתוכנן ומעצב על פי השראה משנות ה30 והארבעים והוא עסוק בבניה של כוכב מלאכותי שתפקידו להשמיד כוכבי לכת (ובמהלך הסרט אחד גם מושמד) ואללה, אם זה עתיד אופטימי, אני מפחד לחשוב מה הוא עתיד פסימי בשביל כותב המאמר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו קראתי את המאמר... הקטע המצוטט היא ציטוט של יאיר רווה, שאני די בטוח שראה ומבין את אודיסאה בחלל (ואת מלחמת הכוכבים). הכוונה במאמר היא לתחושה כללית שהסרטים מעלים, (דיסטופיה שלילית בסרטים של היום, מול התקדמות ופליאה בעבר) - ואני מקבל את הדעה הזאת. במראה שחורה התחושה היא קשה ושלילית - מכיוון שהדגש התמטי המרכזי הוא: כיוון הקידמה הטכנולוגי יוצרת\תיצור מצים פוליטים\חברתיים\איישים קשים ושליליים, באודיסאה הדגש הוא שהטכנולוגיה תיצור הזדמנויות ואתגרים שהאדם יתפתח ויוולד מחדש באמצעותם. במלחמת הכוכבים הדגש הוא בידורי. בכל הסרטים יש קונפליקטים שנובעים מטכנולוגיה שהאופי שלה שלילי - אבל אופי הסיפור המרכזי שונה, והדגש הזה הוא מרכזו של המאמר. מעניין שהמונחים "מודרניזם" ו "פוסט מודרניזם" לא מופיעים במאמר ולא פעם אחת... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |