|
||||
|
||||
כבר העלו באייל את ההצעה להחיל את מלוא הזכויות הסוציאליות מהיום הראשון, על מנת למנוע מצב של פיטורים לאחר תשעה חודשים. הדבר היחיד שחשוב בעיני המדינה (וגם לדעתי), זה למנוע מעבר אוטומטית של עובדים שאינם תחומי הליבה של ניהול המדינה לסטטוס עובדי מדינה. דמיינו מצב בו עשרות אלפי עובדי נקיון הופכים מחר לעובדי מדינה, שאי אפשר לפטר אותם למעשה. נסגר הבניין אותו הם ניקו ? לא משנה. בתור עובדי חברה פרטית, הם היו עוברים לנקות בניין אחר בסמיכות, אבל היות וזה לא של המדינה (או אפילו של אותו אגף בו הם מועסקים) זה לא יקרה. תפוקה ירודה ? בעיות בריאותיות המונעות המשך עבודה במקצוע ? בעיה של המדינה. עבודה מאורגנת בארץ באה על חשבון גמישות תעסוקתית מינימלית, זה מה שדחף לפתרון הלא מוצלח של עובדי קבלן. |
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת "נסגר הבניין"? נגיד, סגרו את המחלקה שישבה שם? אז שיוסיפו לרשימת העובדים שצריך למצוא להם פתרון גם עוד חמש מנקות. העבירו את המחלקה שישבה שם למקום אחר? אז שהמנקות יעברו לנקות את הבניין החדש. בקביעות יש הרבה בעיות, אבל אני לא רואה איך הבעיות האלה מיוחדות דווקא לעובדי השכר הנמוך. להפך - מי שיודע לנקות את בניין משרד האוצר יידע לנקות גם את בניין משרד הבריאות. מי שיודע לנהל עתירות בבג"צ, מה יעשה מחוץ לפרקליטות?1 1 ושאר היחידות המשפטיות, בסדר. |
|
||||
|
||||
הבעיה הזו לא ספציפית לעובדי הנקיון, אבל הוספת העובדים הללו מחמירה את המצב. "אז שהמנקות יעברו לנקות את הבניין החדש." - כבר היו בארץ שביתות בגלל עובדים שלא רצו לעבור לבניין אחר, אני כבר לא מדבר על האפשרות שצריך לנייד עובדים לעיר אחרת. המדינה פשוט לא מצליחה לעשות את זה. חוץ מזה, בעבודות כמו שמירה ונקיון, בד"כ לא עובדים עד גיל הפרישה כי הדבר נעשה קשה פיזית. ושוב המדינה נתקעת עם עובדים שלא עובדים במשרה לשמה הועסקו, שצריך למצא להם תעסוקה על חשבון עובדים שמוכשרים למה שהם עתידים לעשות, עובדים שצוברים וותק ומוסיפים עלויות על המערכת. "להפך - מי שיודע לנקות את בניין משרד האוצר יידע לנקות גם את בניין משרד הבריאות." - ועד כמה ההסתדרות מכירה בזכותה של המדינה כמעביד לנייד עובדים בין מוסדות כרצונה ? כל מה שאת אומרת נכון, אבל במדינה מתוקנת בה יש יחסים הגיוניים בין עובד למעביד, להבדיל מהמצב כאן, כשכל הצדדים מנסים בכל כוחם לעשות שריר או לקבל כותרת. |
|
||||
|
||||
אוקי, הדיונים על עובדי קבלן תמיד מגיעים בסופו של דבר למנקות ומאבטחים, וזה נותן תמונה קצת שגויה. איך ההסבר הזה נכון לגבי מורים או עו"ס, למשל, שרבים מהם מועסקים כעובדי קבלן לכל דבר? |
|
||||
|
||||
דוגמאות בבקשה |
|
||||
|
||||
קרן קרב, פרויקט היל''ה, יובל לחינוך. אלפי מורים מועסקים כעובדי קבלן. ובתחום העו''ס - רוב אלו שמועסקות דרך עמותות. כנ''ל סייעות, כנ''ל המטפלות בניצולי השואה. בעיתונים בימים האחרונים מופיעות דוגמאות קונקרטיות. |
|
||||
|
||||
והנה דוגמא. הראשון - מורה. |
|
||||
|
||||
אם הבנתי נכון בתחום החינוך מדובר על תפקידים ברמה של עוזרת גננת עד מורה פרטי בסגנון פר"ח ובתחום הסיעוד מדובר על מטפלות ללא הכשרה זה נראה לי פחות או יותר באותה רמה מקצועית/השכלתית/חברתית כמו עובדי נקיון ולכן אנשים משתמשים בעובדי נקיון בתור הדוגמא לעובדי קבלן |
|
||||
|
||||
אני חושבת שאתה מבין לא נכון (אבל אין לי כרגע רפרנסים). בכל מקרה, אני לא חושבת שמורה בחינוך מיוחד הוא בעל אותו רמה מקצועית/השכלתית/חברתית כמו עובדות נקיון (וזה מבלי להתייחס בכלל להנחה לפיה אם אתה עובד קשה אך ללא השכלה או ממעמד חברתי נמוך זה לגיטימי לפגוע בזכויותייך). |
|
||||
|
||||
זה לא לגיטימי לפגוע בזכויות של אף אחד אבל זה לא קשור שאלת למה כשמדברים על הפגיעה בעובדי קבלן מתרכזים בעובדות נקיון ולא מזכירים מורות ועובדים סיעודיים |
|
||||
|
||||
בכל מקרה, אני לא חושבת שזו הסיבה בגללה אנשים מתייחסים לעובדות נקיון ולמאבטחים כשהם מדברים על עובדי קבלן. לדעתי הסיבה בגללה מדברים על מנקות ומאבטחים היא כי הרבה אנשים לא מבינים עד כמה התופעה נפוצה. |
|
||||
|
||||
עוד בעניין מורי קבלן. דו"ח שמשרד החינוך ביקש לגנוז, שמגלה עד כמה התופעה רחבה. |
|
||||
|
||||
ראשית כל, אם צריך עובד במקום מסויים, אין שום סיבה להעסיק אותו בתנאים מקפחים. או שצריך אותו - או שלא. שנית, אתה מבין לא נכון. יש לי חברה1. היא מורה. מבריקה. ואפילו מלמדת תחום נדרש ואמיתי, היינו - לא העשרה: אנגלית. הובהר לה שאם היא מעוניינת להיות מורה, היא יכולה להיות מועסקת רק ע"י קרן, היינו - קבלן, היינו, ללא שמץ של בטחון תעסוקתי, ללא תשלום בחופשים, ולהיות מובטלת בקיץ. היא אמרה לא. כיום היא מלמדת בבית ספר דמוקרטי, שמעסיק אותה ישירות2. מערכת החינוך הציבורית, מנגד, הפסידה מורה מעולה. יש לי חברה נוספת. היא אקדמאית, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה, והיא עובדת דרך עמותה כלשהי, היינו - קבלן, בתמיכה / סיוע / השגחה / מה שלא יהיה, על פגועי נפש. היא משתכרת מינימום, פר שעה. על שעות הכוננות (=הפציינטים ישנים, והיא צריכה להיות במקום), משלמים חצי שכר. היא עובדת הרבה יותר שעות מהסך החודשי. השעות היתרות לא נחשבות. משחקים לה עם התלוש. אם היא נעדרה שעה, או אחרה שעה, על זה כמובן לא משלמים. אבל אם היא עבדה יותר - ודורשים ממנה לעבוד יותר, לא משלמים על זה. למה היא עושה את זה? כי בלי זה אין לה סיכוי להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה בארץ. אם היא לא תתקבל השנה היא תסע ללמוד בחו"ל, ולא בטוח שתחזור. הנה לך בריחת מוחות. 1 כן, הפעם זו חברה, לא לקוחה. 2 והואיל והיא לא מועסקת דרך משרד החינוך - לשבתון, למשל, היא לא יכולה לצאת. אבל גם מזה אפשר לשכוח כשמועסקים ע"י קבלן. |
|
||||
|
||||
"למה היא עושה את זה? כי בלי זה אין לה סיכוי להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה בארץ." לא מסתדר עם העובדות הידועות לי. ידידה שלי התחילה לימודי תואר שני פסיכולוגיה השנה, כאשר בין התואר הראשון לשני היא עבדה בעבודות זמניות שהקשר ביניהן לבין פסיכולוגיה הוא מקרי לחלוטין. בזמן הלימודים היא התנדבה בכמה מוסדות, אבל אני מניח שהיא לא שונה משאר הסטודנטים. בכל מקרה, היא מעולם לא עבדה או התנדבה בתחום מחוץ לאוניברסיטה. אם יש לך ממוצע וציון מתא"ם גבוהים, יקבלו אותך לכל (או לפחות לרוב) המקומות (כמובן שגם צריך להרשים במבחני המיון). (יש לציין שהידע שלי בנושא מגיע מאותה ידידה בלבד, אבל בעובדות הנ"ל אני בטוח מעל לכל ספק). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |