|
אני לא מבין הרבה בענייני חינוך, אלא שמניסיוני כל מה שלמדתי בין שקיבלתי בבית הספר ובין שרכשתי לבדי, בא מצד הרצון או המחוייבות העצמית ללמוד. אולי מה שצריך לשאול אינו מה נותנים המורים, אלא מה משקיעים התלמידים. כלומר ששאלת תפקידה של מערכת החינוך לא תהיה בשאלה איזה חומר להקנות, אלא במידת הצלחתה להקנות לתלמידים מחוייבות ללמוד וללמוד וללמוד. מחוייבות שתלווה אותם כל חייהם. בהמשך תתעורר ממילא סקרנות שהיא כמו תיאבון שצריך לגרות.. איך מביאים ילד למצב שבו הוא קורא לפחות שניים או שלושה ספרים בשבוע, ולא משנה אילו. אולי להאריך את יום הלימודים, אולי לקיים שעות קריאה, כי ככל שזה תלוי במה שקורה בבית- האינטרנט והרשתות החברתיות הופכות להיות הסוכן המחנך העיקרי. ילד פשוט לא יתנתק מזה ולא ישב ללמוד על חשבון זמנו הפנוי. כך לפחות נדמה לי.
|
|