 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם מישהו באמת יודע להסביר כיצד הגיעה ארה"ב מפריחה כלכלית בתקופת קלינטון למשבר הנוכחי? האמנם מדובר באשמתו של בוש, והמלחמות בעיראק ובאפגניסטן? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי מדובר באשמתו של אובאמה, ותכנית ה"אובאמה קייר"? בקיצור, זו שאלה או קביעה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משבר החוב הוא המשך של משבר הסאב פריים, כשממשלת ארה"ב הזרימה מאות מיליארדים כדי להציל חברות ובנקים - ואת העולם - מפני קריסה. זה מה שהקפיץ בבת אחת את החוב הפנימי שלה (עדיין ההפרש בין תקרת החוב החוקית לבין החוב הנוכחי אינו גדול) הרפובליקאים שפניהם אל הבחירות עוד שנה אמרו תמות נפשי עם אמריקה ומנעו מאובמה להגיע להסכם של העלאת מיסים. הליצנים מ S&P הוסיפו רטוריקה משלהם והורידו את דירוג האשראי העולמי של אמריקה בנימוק שהיא לא מצליחה להגיע להסכמה בינה לבין עצמה איך לכסות את החוב; אין להם חשיבות והם לא הוסיפו מידע שאינו ידוע לציבור, אבל הם התניעו את אפקט העדר במנוסה בבורסות. אבל יהיה בסדר, המשקיעים יחזרו לבורסה, ויש לזה גם אפקטים חיוביים, יותר מדי כסף הוזרם לכיוון סין, וקצת מיתון הוא טוב לבריאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארצות הברית לא הייתה בפריחה כלכלית בזמן קליטון. היא חיה מזה שנים על אובר-דראפט , יתכן שבימי קלינטון זרקו יותר כסף לציבור על חשבון האובר-דרפט מה שיצר רושם של פריחה מדומה. הבעיה היסודית של ארצות הברית (וגם של אירופאים רבים) היא בעיה של עשרות שנים: הבעיה היא ירידה בכושר הייצור שלהם והעלאת כושר הייצור של המזרח הרחוק. מי שלא מייצר יכול לצרוך רק כל עוד הוא חי על חסכונות ואובר-דראפט. עכשיו הסיפור של שריפת חסכונות ואובר-דראפט מתקרב לסיומו. לא ברור מה הפרטים של סיום הסיפור (הכלכלי הגלובלי) אבל בסיומו (נניח תוך 50 שנה) — ארצות הברית תרד מגדולתה הכלכלית, ממש כמו שבריטניה ירדה מגדולתה הכלכלית (שהייתה לה עד מלחמת העולם הראשונה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם אמ המשבר הנוכחי בארה"ב הוא פרי עשרות שנים של צריכה מופרזת מעבר להכנסה הפנויה, ומימון שלה בחוב הולך וגדל. מאז שנות ה 90 בכל פעם שהמשק האמריקאי האט אחרי תקופה של צמיחה, הממשל המריץ את הכלכלה על ידי כסף זול. הריבית ההולכת ויורדת לטווח קצר וטווח ארוך והיצע הכסף האינסופי ניפחו בועות בזו אחר זו: בועת המניות (בעיקר אך לא רק הדוט.קום) בין 1997-2000. בועת הנדל"ן- הגדולה שבכולן- מאמצע שנות התשעים עד 2007 בועת המתכות (ברזל, ניקל נחושת) ב 2008 בועת הנדל"ן ניזונה מריבית משכנתאות הולכת ויורדת שאיפשרה למשקי הבית להחליף משכנתא יקרה בזולה יותר, כמובן שהם עשו ההיפך ושמרו על גובה ההחזר קבוע כאשר הם מגדילים את המשכנתא ומקבלים כסף מזומן לצריכה. מצד שני הרעב לתשואה דחף גופי השקעה לחפש ריביות גבוהות מהרבית האפסית נמוכת הסיכון, וקיבלו את מבוקשם באיגוח של משכנתאות סאב פריים. הנה הרצאה חמודה ולא יבשה של פיטר שיף מ 2006 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך התיאוריה שלך מסתדרת עם כך בתקופת קלינטון היה *עודף* תקציבי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בימי קלינטון החוב הפדרלי לא הצטמצם, אלא גדל. במעט. רק 1.4 טריליון. זה כלום לעומת ההפקרות שבאה אחריו, אבל לא סותר את הסיפור הגדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אם את תחשבי את הנגזרת השניה של הקוסינוס ההיפרבולי של מספר הברווזים בווירג'יניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הברווזים הם לא הפואנטה. נניח שברווזים = X d^2/dX^2(cosh(X)) = cosh(X) הנגזרת השניה של קוסינוס היפרבולי של מס' הברווזים בווירג'יניה הוא הקוסינוס ההיפרבולי של מס' הברווזים בווירג'יניה.כשמדובר בקוסינוס היפרבולי, זה כמו להכפיל פעמים במינוס 1... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |