הפטנטים של נובל 573929
צפריר כהן  (אתר) יום ו', 24/6/2011, 16:23
היו הייתה חברה בשם נובל (לא חברת האנרגיה. חברת התוכנה שאיבדה אנרגיה).

בשנות התשעים המוקדמות רשת Netware של נובל הייתה המוצר המוביל. בשלב מסוים הם ניסו להיכנס לתחום של יוניקס, וגם לתחום של תוכנות שולחניות, אבל יצאו משני התחומים‏1.
בהמשך הם בנו עליה מוצרים ארגוניים (Novell Directory Server). בתחילת שנות ה־2000 הם ראו שהתחום הזה אמנם עדיין רווחי, אבל מתכווץ, והחליטו להיכנס לתחום של לינוקס‏2. הם רכשו, בין השאר את ההפצה השניה בגודלה, SuSE‏3‏4. סוזה ומה שקשור אליה היה רווחי עוד לפני הקניה והמשיך לשגשג (אבל נשארה, באופן מטריד-משהו, ההפצה מס' 2, למרות מנגנון השיווק הגדול יותר שעמד מאחוריה כעת). לעומת זאת שאר העסקים לא. גם עסקה שנויה במחלוקת עם מיקרוסופט לא עזרה‏5.

בשלב מסוים קבוצת עסקני בורסה הבינה שלנובל יש הרבה כסף אבל רווח נמוך יחסית ולכן עדיף אולי לנסות לפרק אותה. הקבוצה הגישה הצעת מחיר לבעלי המניות ובכך אותתה גם לשאר הכרישים שיש כאן דם. הנהלת החברה (ואולי גם חלק מבעלי המניות) לא הייתה מעוניינת שזה יקרה, ובסופו של דבר הצליחה למצוא קונה קצת פחות עוין משאר הכרישים. הקונה הוא חברה בשם Attachmate [Wikipedia].

נובל היא חברה ותיקה והספיקה לצבור ערמת פטנטים לא קטנה. חלק מעסקת המכירה היה מכירה של 882 פטנטים של החברה לגוף בשם CPTN אשר מייצג את מיקרוסופט, אפל, EMC ואורקל. הגוף הזה שילם 800 מליון דולר על הפטנטים. לשם השוואה, Attachmate שילמה 2.2 מיליארד דולר על החברה כולה.

מעבר של כמה פטנטים חשובים מנובל למיקרוסופט יכול לעזור לזו האחרונה לחסום תחרות בכל מיני שווקים (או לחלופין: לגבות עליה מס). אותו דבר אפשר להגיד, מן הסתם, גם על שאר החברות ששם. יש כאן אפשרות לפגיעה בתחרותיות.

לכן התערבו בנושא גם משרד המשפטים האמריקאי וגם משרד הקרטלים הפדרלי הגרמני (סוזה היא חברה גרמנית) וכפו על הצדדים לשנות את תנאי המכירה:
למיטב הבנתי יש כאן ניסיון לשמור על התפקיד ההגנתי של הפטנטים, אבל למנוע מהם, ככל האפשר, לשמש להתקפת אחרים.

________________
‏1 אבל נשארו, באופן מוזר, עם זכויות על הקוד של יוניקס. ר' Santa Cruz Operation#משפט SCO [ויקיפדיה].

‏2 בתזמון מוצלח. משפט SCO גרם להם להראות האביר על הסוס הלבן בעיני קהילת לינוקס (כמו גם עוד כמה צעדים נבונים שהם עשו לאחר רכישת SuSE)‏.

‏3 אחד מהצעדים הפחות נבונים היה המשך הבלבול סביב השם. הם מייד שינו את השם מ־SuSE ל־SUSE. כמוכן התחיל אז בלאגן שלם סביב המשמעות המדוייקת של השם OpenSUSE, שהשתנתה, באותו זמן, בערך פעם בחצי שנה). אבל חוץ מזה הם עשו דברים מועילים כמו שחרור כל שאר החלקים של SuSE תחת רשיון GPL.

‏4 רד-האט, ההפצה הגדולה ביותר, דרשה מהם מחיר גבוה מדי, לטעמם.

‏5 העסקה כללה גם החלפת רשיונות פטנטים. חפשו GPL Novell grandfather clause. זה כבר הספיק כדי לסמן את נובל כחברה שמשתפת פעולה עם מכונת התעמולה של מיקרוסופט בנוגע ללינוקס ופטנטים. היא כללה גם תוכנית שבמסגרתה מיקרוסופט המליצה ללקוחותיה שכבר היו חייבים לעבוד עם לינוקס לעבוד עם SUSE, ואף נתנה להם קופון של 10% (כלומר: מיקרוסופט שילמה 90% מהמחיר). הבעיה היא שההטבה היתה תקפה לשלוש שנים בלבד. בסיומן אותם לקוחות רצו לשמור על המחיר הנמוך אבל מיקרוסופט כבר לא הייתה מוכנה לממן אותו. לכן נובל נשארה עם קבוצה גדולה של לקוחות שמשלמים רק 10%.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות