|
||||
|
||||
בינתיים אני היחיד שהצביע בעד הרכבת ממשלה חדשה עם ש"ס ומרץ... לא מציאותי לצפות שהסכם קבע עם הפלסטינאים יעבור בכנסת ובציבור אם לא תובטח לברק די תמיכה מימין. נראה לי שהליכוד לא מסוגל לתמוך בהסכם המוסר לפלסטינאים 92% מהשטחים (או לחילופין, 80%, חכירת הבקעה מידיהם אבל בתמורה החכרת שטחים בנתב"ג ובנמל אשדוד לידיהם), וכן נראה לי שש"ס תתמוך בהסכם כזה עקב דעותיו היוניות של הרב יוסף. נכון שיהיה קשה להושיב שוב את ש"ס ומרץ בממשלה, אך בחילופי תפקידים הדבר יתאפשר. כאשר הרב יוסף אומר שברק גרוע משריד, האם סביר שהרב מתכוון שאין לשבת עם ברק בממשלה? לא הגיוני לדעתי. במציאות של החברה הישראלית כיום, ניסיון להעביר הסכם עם הפלסטינים שיהיה תלוי בקולות רע"ם, חד"ש ובל"ד, יגרור ביקורת והסתה חריפות ביותר, בעוד שהרב עובדיה חזק מספיק פוליטית כדי לאפשר לברק העברת הסכם קבע. |
|
||||
|
||||
לחזור עכשיו לש''ס יהיה התאבדות פוליטית לאהוד ברק - אבל יותר מכך - ליוסי שריד. קשה לי להאמין שהם יסכימו, או שזה כדאי. המחיר להחזרת ש''ס לממשלה יהיה יקר מידי. גם ככה הם עולים הרבה יותר ממה שהם שווים. |
|
||||
|
||||
במידה ושברק יקים שוב ממשלה עם ש''ס, ולא יצליח להביא הסכם זו אכן תהיה התאבדות. אבל אם ברק מאמין שש''ס תתמוך בהסכם הקבע, נראה שהאסטרטגיה העדיפה מכולן, תהיה להקים ממשלה עימה, שאינה תלוייה בקולות רע''מ, חד''ש ובל''ד, ולאחר חתימת הסכם הקבע לזרוק אותם מהממשלה ולהתחיל לטפל בבעיות הפנים הבוערות של המדינה (שלטעמי, ש''ס היא אחת מהן...). גם במרצ יתקשו לסלוח ליוסי שריד אם בגלל הסכסוך עם ש''ס המדינה הפלסטינית תקום בלי הסכם והסכסוך יועמק. וכמובן בכלל לא ברור שערפאת או אסד מוכנים להגיע להסכם עם ממשלת מיעוט או רוב זעום, שאישורו בכנסת עלול להיכשל. |
|
||||
|
||||
הנקודה היא, שיש יותר מנושא אחד על סדר היום הציבורי. השגת שלום מלא עם שכנינו היא דבר חשוב מאוד, בלי ספק. אבל גם תפקוד כלכלי, חינוך טוב, וסדרי מנהל תקין. סאמט, אתמול, טען ב"הארץ" את מה שאתה אומר: שדבילי להתעקש עם ש"ס על סדרי מנהל תקין ועל דמוקרטיה וכללי משחק דמוקרטיים בזמן שהשלום עומד בפתח. אבל, גם אם אני מסמפט את הגישה, אני לא יכול להסכים: אני לא מוכן לוותר על יסודות המשטר הדמוקרטי. השלום לא יותר חשוב מהדמוקרטיה. מה יעזור לנו שהפסקנו לדכא את הפלשתינאים, אם ממשלה יהודית בארץ ישראל מדכאת אותנו? השלום חשוב, אבל גם החיים שלנו כאן ועכשיו חשובים. גם הכלכלה חשובה. אני לא מסכים שצריך להפקיר הכל ולשלם כל מחיר לש"ס בתקווה הנואשת שאולי, יום אחד, היא תעזור להביא שלום. |
|
||||
|
||||
זה כבר לא יכול לחכות. הפלסטינאים הבהירו היטב שעם הסכם או בלעדיו הם מכריזים על עצמאותם בספטמבר. וכיוון שזה כל כך קרוב, האם לא ראוי להתאמץ עוד קצת ? בינתיים, לאור התנהגות שרי ש"ס בימים האחרונים, שיניתי את דעתי: אם הם רוצים לשבור את הכלים בשעה של הכרעות גורליות - שילכו בלי לחזור. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |