|
||||
|
||||
העיתונות המודפסת כבר עם רגל אחת בקבר, ומתן או אי מתן קרדיט זה פרט שולי לחלוטין בשלב זה. אבל אם זה כבר עלה, אזי לדעתי ציון שם הכותב הוא גם נטילת אחריות לכתוב, וגם קבלת אשמה, כשהכותב טועה ו/או משקר. וזה דווקא רצוי. בנוסף, הקרדיט חוסך זמן יקר, למשל כאשר השם "גדעון לוי" מופיע, שזה האות מימים-ימימה לדלג בקלילות לאייטם הבא. אבל מתן או אי מתן קרדיטים בהארץ יהפוך אותו לשווה-ערך לאקונומיסט, כמו שצביעת השיער לבלונד הפכה את השכנה השמנמוכה שלי לבר רפאלי. |
|
||||
|
||||
דווקא ב''אינטרנט'' הבעלות על היצירה יותר אישית באופן כללי ולכן יש יותר קנאות לקרדיט. למרות שבמקרים רבים היצירה היא במידה רבה פרי של עבודת צוות. |
|
||||
|
||||
כבר יותר מעשר שנים היא מפרפרת. אחלה גסיסה. (היא לא *משתפרת*, אבל בעיניי עדיין רחוקה מלמות). |
|
||||
|
||||
למי שלא יודע, עתון מעריב (הכתוב) הוא על סף פשיטת רגל. להלן שלוש עובדות: 1) מעריב הפסיק בפועל הפצת העתון שלו בכמה מקומות במרכז הארץ. 2) לפני כשבוע אחד הבנקים תבע במפגיע ממעריב תשלום חוב בסדר גודל של 100 מליון שקל (לא שמתי לב לסכום המדוייק, אבל לא מדובר בסכום של מליונים בודדים). 3) מזה כשנה לפחות דולף מידע לפיו העתון המודפס הוא בהפסדים גדולים ומתמשכים. |
|
||||
|
||||
"כפי שדווח הבוקר ב-TheMarker, על מעריב עוברים ימים קריטיים כאשר מקורבים לחברה טוענים כי אם לא תיעשה הזרמת כספים על ידי בעלי החברה זקי רכיב ועופר נמרודי מלאי הנייר של מעריב צפוי לאזול בתוך כשבוע וכפי הנראה גם לא יהיה מספיק כסף בקופה כדי לשלם את משכורות החודש הבא" כאן בקריית אונו למשל ב"צומת ספרים" אפשר היה לקבל את העיתון בשקל אחד (גם "ידיעות אחרונות" נמכר בשקל), עכשיו הם מביאים בערך 3 עותקים, עד 11 בבוקר כבר לא נשאר, גם בפיצוציות (ב- 5 שקלים), הרבה פעמים כשמגיעים זה העותק האחרון כבר בעשר וחצי בבוקר. נראה שהם באמת במצב על סף קריסה. ברור שמי שיפגע ראשון אלה הם הכותבים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |