 |
|
 |
||
|
||||
 |
אכן מאמר יפה, מעט נאיבי אבל מרתק ומשופע בחכמת הניסיון. וגם הדיון שהתפתח מעניין. ואולם לבושתי נותרתי עם כמה שאלות: - "צמר הוא חומר או גוף?" "למה קוראים לירקות אורגניים 'אורגניים' אם חומר אורגני מתייחס לכל תרכובות הפחמן שמקורן מאורגניזם?" "למה יש לנו שקע בכף הרגל?" "למה מתכוונים כשאומרים על גז שהוא מומס בנוזל?" "מהי אש?" "מה ההבדל בין חום לטמפרטורה?" ויותר מכל אלה- מאיפה באמת משתין הדג? והפעם באמת. ולמה בכלל השאלה הזו הפכה למטבע לשון, ומה הוא בעצם אומר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ירקות אורגניים הם ירקוות שיהפכו, בהסתברות גבוהה יחסית, לזבל אורגני. לגבי השאלה האחרונה: http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=100993 (אבל יש שם גם משהו שקשור לשאלה הראשונה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשעה הזאת בסוף היום פשוט כבר אין לי כוח להתחיל לכתוב, או לשאול שאלות מכוונות, אז אצרף קישורים נבחרים והסבר ממש מקוצר. כמובן שאפשר ומומלץ להרחיב. ההבחנה בלימודי המדעים בחטיבות ביניים בין חומר לגוף מבוססת על intensive and extensive properties [ויקיפדיה] של חומרים, שעל רגל אחת מתייחסות לתכונות התלויות או לא-תלויות בכמות החומר, כגון מסה (תלויה) לעומת משקל סגולי (לא תלויה). מכאן ברור שצמר יכול להיות חומר וגם גוף, תלוי מאיזה זווית מתייחסים אליו. המונח 'ירקות אורגניים' קשור יותר לשיווק ומיתוג ופחות לכימיה. לדעתי הפרטית לגמרי, מי שהגה את המונח חשב על הקונטקסט החיובי שזבל אורגני מעלה. השקע בכף הרגל קשור לשמירה על יציבות הגוף אצל האדם הזקוף, ולפיזור עומסים המופעלים על הרגל בזמן מאמץ. המונח 'מומס' http://en.wikipedia.org/wiki/Solvation" target="_blank">http://en.wikipedia.org/wiki/Solvation [ויקיפדיה] מתייחס לקשרים בין-מולקולריים בין הממס למומס. כאשר חומר אחד מומס בחומר אחר משמע שנוצרים קשרים בין מולקולריים בין החומרים המייצבים את שניהם במצב המדובר. במקרה של גז משמעות הדבר שמולקולת הגז יצרה קשרים כאלו עם מולקולות הנוזל. קשרים בין מולקולריים מופעים גם במקומות אחרים ולא יחודיים רק להמסה. http://en.wikipedia.org/wiki/Fire" target="_blank">http://en.wikipedia.org/wiki/Fire [ויקיפדיה] טמפרטורה http://en.wikipedia.org/wiki/Temperature" target="_blank">http://en.wikipedia.org/wiki/Temperature [ויקיפדיה] חום: http://en.wikipedia.org/wiki/Heat" target="_blank">http://en.wikipedia.org/wiki/Heat [ויקיפדיה] לגמרי בקצרה: הכוונה בשאלה הוא יותר למקום ממנו הדג מאבד נוזלים ולאו דווק למקום ממנו הוא מפריש את הפסולת המטאבולית שלו. המקום הזה תלוי אם הוא חי במים מלוחים או מתוקים וקשור להבדלים בריכוזי מלחים בין נוזלי גוף הדג והמים סביבו. אין לי מושג למה השאלה הזאת הפכה למטבע לשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק שאין בויקיפדיה קישור לאקסטנסיבי ואינטנסיבי אלא שלבושתי אפילו לא הבנתי את השאלה. באיזה משמעות של "גוף" הוא דיכוטומי ל"חומר"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה כאן http://en.wikipedia.org/wiki/Intensive_and_extensive... אפשר להתייחס לקילו צמר, ואז הוא גוף, ואפשר להתייחס למשקל הסגולי של הצמר ואז הוא חומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, גוף במובן ''גוף צפיד'' לא במובן ''גוף הכבשה''. עדיין זה נראה קצת משונה. לדעתי ברור ש''צמר'' הוא חומר, ו''ערימת צמר'' זה גוף שעשוי מצמר, כמו שקובית סוכר היא גוף שעשוי מסוכר ושמן תינוקות זה שמן שעשוי מ(טוב, אולי קצת נסחפתי). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |