גיל חמש עשרה, הכל כזה מין קצפת ודובדבנים 561408
כתבה ב"הארץ":
"תחילת גיל ההתבגרות תמיד היתה זירת קרב בין בנים לבנות, אבל כיום מספרות נערות על אווירה בוטה במיוחד, הגובלת בהטרדה מינית."
"נערות בחטיבות ביניים... מדווחות שהערות נבזיות מצד בנים, הנוגעות למיניותן או לחלקי הגוף ובמיוחד לחזה שלהן, הן עניין יום-יומי." "הכי גרוע זה שגם בנים חמודים וטובים מרגישים צורך להתייחס ככה לבנות ולדבר ככה, כי אחרת הם ייחשבו לחנונים."
גיל חמש עשרה, הכל כזה מין קצפת ודובדבנים 561410
נכון. פעם לא קראו לזה "הטרדה מינית".

(כמעט כל הדוגמאות בכתבה לקוחות מקבוצה קטנה יחסית של נערות ונערים. אבל למה לא להסיק משם מסקנות?)
גיל חמש עשרה, הכל כזה מין קצפת ודובדבנים 561790
מה שמתואר בכתבה לא שונה מהאווירה ששררה בבית הספר שבו אני למדתי, וגם במספר מסגרות אחרות (חוגים, מחנות קיץ וכיו''ב).
גיל חמש עשרה, הכל כזה מין קצפת ודובדבנים 561800
כנ"ל.
אני זוכר את עצמי בכיתה ז', בתקופה בה הייתי מעט דידקטי מן הרצוי, גוער פעם אחת בבן הכיתה המקבילה בבי"ס יוקרתי בי-ם: "למה אתה לא מציק לבנות בגיל שלך?", לאחר שבהפסקות, נהג הוא ליצור מגעים כוחניים וממוקדים עם בנות כיתה ח', שהיו בורחות ממנו (לרוב בציחקוקים יש לציין). התשובה היתה: "כי אין להם שדיים כאלה".

כשהגענו לכיתה ח', כבר התרחש אונס של ממש של בת כיתתי, ע"י בן הכיתה, שאגב חטף ממני מספר פעמים בשנתיים שלי בביה"ס. דווחתי על כך רק למחרת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים