|
||||
|
||||
מבין דבר וחצי דבר באוכל. להערכתי בטעימה עיוורת יש סיכוי סביר שלא יוכל להבחין בין בשר, דג, או עוגה. אבל, בלי קשר לכך, ראוי שישא מבטו מעבר לים ויגלה שאופנת המנות הקטנות ו/או הלא מוגדרות, כמו גם הטעמים המתוקים-חריפים-אסייתיים היא (כמו כל דבר) יבוא מניו-יורק של לפני שנתיים. לא ברור גם הבסיס לדבריו לגבי עליית מחירי הדגים והבשר - הלא מסעדות מהשורה הראשונה (ומחניהודה ביניהן) לא משתמשות בבשר דרום אמריקאי קפוא מוכשר מפורק ומודבק. מחירי הדגים המקומיים גם הם לא ממש עלו, לא יודע לגבי היבוא מהמזרח. |
|
||||
|
||||
' עקב פערי הביקוש המתרחב וההיצע המצומצם עלו מחירי דגה ופירות ים בצורה תלולה. צודק שגיא כהן שטרנד המתוק פשה כענף ההסעדה. מזכיר לי, עכשיו כשגשם בחוץ, מנה חורפית עשירה משנה שעברה במסעדת ננוצ'קה. נזיד בקר ותפו''ד (ושאר ירקות). קוביות גדולות חריפריפיות ונימוחות לאחר שהות ארוכה בתנור. מהשאריות שלקחתי הביתה נזונתי עוד יומיים. |
|
||||
|
||||
' וואללה, עלית עליי! אממה, כדי להדמות למר כהן נדרש קיצוץ כואב בגובהי, לסתת את פניי לצורת ירח מלא ועגול, ואף להצמיח כרס תואמת. מוותר על הכבוד. |
|
||||
|
||||
אינני יכולה להיכנס לוויכוח ביניכם, אבל ייכן שהמסעדות האמריקניות הושפעו גם הן מן הצורך בחסכון, לא? לאחרונה ישבתי במסעדה עם ידיד שהזמין פסטה. הוא קיבל צלחת ענקית עם דוגמית זערורית של אוכל, ברמה של טעימה בלבד. גם מי שאיננו אוהב מנות גדולות לא מתכוון לזה, דומתני. דברים נוספים שמרגיזים אותי עכשיו במסעדות: את החומוס מגישים עם לחם, לא פיתות. לפחות, נראה לי, אפשר היה לתת אחד מהם על פי דרישת הלקוח. ואין יותר מיץ אשכוליות "רגיל" (מאשכוליות צהובות). שני הדברים לא היו מעצבנים כל כך לולא שטפו את כל המסעדות בבת אחת. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי מרכיב עלות המוצרים (food cost) במרבית המסעדות בניו יורק לא השתנה משמעותית. אם כבר, חלק ממה שהתרחש הוא מעבר למוצרים באיכות גבוהה יותר ועם כל מיני סממנים סוציו-אקונומיים ("אורגני", "מקומי", sustainable) ואולי זה מה שמצריך הקטנה של המנות - איו ספק שקל יותר להכין המבורגר מבשר טחון קפוא ממקורות עלומים מאשר לטחון את הבשר מנתחים איכותיים של פרה שרעתה באחו בקרבת מנהטן. |
|
||||
|
||||
לא יודעת לגבי ניו יורק ספציפית, אבל בזמן המשבר האחרון ולאחריו היתה מגמה ברורה של הקטנת המנות בגלל עליית מחירים של חומרי הגלם. |
|
||||
|
||||
דווקא ישנה מגמה של שפים עילית בניו יורק, וגם פאריז ושיקאגו, חוזרים לפשטות בסיסית, ואפילו עוד פחות מזה כדי להיתרכז רק באוכל. השפים נוטשים את כוכבי המישלן ופותיחם מסעדות קטנות עד כדי זערוריות, עם מינימום קישוטים, כיסאות שניקנו ב ebay, וחיסכון במלצרים, למשל סכו"ם שהסועדים מוציאים בעצמם ממגירה בשולחן האכילה. הם מוותרים על משקיעים כבדים ופונים למאות משקיעים שתרמו בין $5 ל- $2500. האילתור מאפשר לחתוך עלויות והסחות דעת וכך הם שמים את הבישול עצמו במרכז, עם תפריטים צנועים במחירים נמוכים יותר. |
|
||||
|
||||
גם בקופנהגן: 12 שולחנות בתוך מחסן ישן, הכל עשוי עץ, כלי האוכל פשוטים והקירות טבעיים. הוא מעולם לא רצה "מפות מהודרות, כלי כסף, פמוטים ומלצרים בחליפות טוקסידו, כל הדברים האלה שיכולים לתת הרגשה מזויפת" בליל כל הקדושים הוא הזמין חברים לארוחת ערב..."זה מזכיר לי למה אני עושה את זה. אם יש לי ספק, אני מזמין חברים ונזכר בתחושה הזאת של נתינה". הוא לא רוצה להרוויח הרבה כסף (וטוב שכך, כי הוא לא מרוויח הרבה). "אחד הדברים שאני שונא בלהיות בעלים של מסעדה זה לקחת כסף מאנשים" - עכבר העיר "נומה" נחשבת לאחת מעשר המסעדות הטובות בעולם. |
|
||||
|
||||
וזה, אפילו שיש לה שם של מחלה זוועתית. |
|
||||
|
||||
יש שיאמרו שניתן היה לנחש מראש שבעל צוותות המוכנס לפה בעודו חי עשוי להשפיע על מבנה הפנים באופנים מפתיעים. |
|
||||
|
||||
מצד שני, אם יש לך בעלי צוותות לאכילה, סיכוייך ללקות במחלה קטנים, לא? __________ למרות, שמבחינת הצדק, דווקא מי שאוכלים יצורים בעודם חיים מגיע להם ללקות בזה, ולא ילדים קטנים שאינם זוכים למספיק אוכל. |
|
||||
|
||||
התכוונת ל''צבתות''. אבל אם כבר, אז ''ראשי צוותים''. |
|
||||
|
||||
אכן. כנראה שבגלל המילה ''צוותים'', ''צוותות'' לא צרם לי. |
|
||||
|
||||
כך נידמה לי לפחות. צבתות יש בדרך כלל רק מברזל. ''לצבוט'' נידמה לי נכתב באות ט. מתעצל לחפש במילון. הכוונה כמובן לזרועות הקדמיות של סרטנים שתכליתן תפיסת עצמים. |
|
||||
|
||||
קצת נשמע מוזר, אבל אם הרוב בגוגל החליט שהמילה צבתות מועדפת לא אתווכח. |
|
||||
|
||||
''צבטנים'' בלשון העם הם סרטנונים זעירים השוכנים בחול בשפת הים, הם צובטים ומכאן כנויים. זרועותיו של הלובסטר הן צבתות ואכן, זה כואב כמו צבת מברזל (אבל חד יותר). |
|
||||
|
||||
תזכיר לי אף פעם לא לעבוד בצוות אתך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |