 |
|
 |
||
|
||||
 |
קראתי את פסק הדין והוא די משכנע, וגם נוטה לתמוך את העדויות בראיות חיצוניות, כך שטיעון ה'מילה מול מילה' לא יתפוס במיוחד. מה שכן, וכבר ציינתי את חוסר הנחת שלי מהתופעה בפסיקות קודמות, מאיזו סיבה השופטים נוטים לפרש מעשים דו-משמעיים בצורה חד-משמעית. לא, אני לא מתכוון למעשים המיוחסים לו. אבל ברגע שהם בוחרים למי להאמין, הם מתעלמים מכל בעיה בצד לו הם מאמינים, אבל מדגישים כל בעיה בצד לו הם לא מאמינים. מה זאת אומרת? נניח, מפסק הדין עולה שגם חלק מהמתלוננות לא זוכרות הכל, וגם קצב לא זוכר הכל. רק שהשופטים מפרשים את אי-הזכרון של המתלוננות כטבעי וכאינו פוגע בעדות, ואילו כשקצב לא זוכר* אז זה מוכיח שהוא לא אמין. והבעיה, שזו כבר ממש לא פרשנות נייטרלית שאני מצפה לה משופט. זה שברגע שהם מחליטים מה האמת הגדולה, הם מנסים בכח להתאים כל פרט קטן לתבנית: אם הגרסה של קצב שקרית, הוא תמיד משקר במצח נחושה וכל דבר מוכיח שהוא משקר; אם הגרסה של ה' אמינה, אז היא לעולם אמינה וכל דבר מוכיח שהיא אמינה. זה, להבדיל, כמו הבדיחה על 'קשה מאוד לנפק תחזיות, בפרט ביחס לעתיד': כשמספרים אותה על נילס בוהר, היא מוכיחה כמה חכם ושנון הוא היה; כשמספרים אותה על דן קווייל, היא מוכיחה כמה הוא מטומטם. *מה שדי הגיוני דווקא אם הוא היה דובר אמת , כי לגרסתו לא היה שום דבר חשוב, וממילא בדרך-כלל אנשים נוטים לזכור יותר טוב מה שקרה להם מול מישהו במעמד גבוה יותר מאשר להיפך; אני זוכר היטב פגישה קצרה עם גורם מדיני בכיר, אני בספק אם הוא זוכר אותי - בטח היו לו עוד כמה עשרות פגישות באותו שבוע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שהבנתי, קצב בחר בגירסה שיקרית *וגם* טיפשית: הוא לא טען "היה בהסכמה" אלא "לא היה בכלל". הסנגורים שלו ניסו ללכת לכיוון "היה בהסכמה" אבל השופטים לא הסכימו לקבל גירסה שלא הופיעה באף צד. גם הטוקבקיסטים שחושבים שקצב זכאי, חושבים "היה בהסכמה". נראה שאף אחד לא מאמין לקצב חוץ מהבן שלו. באופן אישי, אין שמחה כשמחה לאיד. בעיקר שמחה לאידם של כל הלוליינים המשפטיים שחשבו להערים על הפרקליטות בסיפור עסקת הטיעון וביטולה ברגע האחרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו קלינטון, הוא ניסה לשמור את חיי הנישואין שלו. אם אתה מספיק בטוח שלא תיתפס, בחר בשקר שיגרום לך הכי פחות נזק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל לא דומה לקלינטון. לקלינטון עמדה שליטתו הטובה במכמני השפה האנגלית והוא נזקק למילה אחת במקום הנאומים ארוכי הטווח של קצב הזועם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק נקווה שגם על בית המשפט העליון הם לא יצליחו להערים. אצלי אביגדור פלדמן כבר נכנס לרשימה השחורה ביותר שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הבעיה עם אביגדור פלדמן? הוא בוגד בלקוחו? (אם הייתי צריך לבחור עו"ד לשתות אתו קפה, הייתי ללא ספק בוחר בו. הוא נראה לי אדם מרתק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיניי לעד את העלמה עפרונית, לא עו''ד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה יכול לקנא בי - רקדנו פעם זה לצד זה באותה המסיבה (כל אחד עם בת הזוג שלו כמובן...). לא היה משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. באמת חשדתי שאתה הילד מתגובה 560380 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע שלשתות קפה איתו לא יקדם אותך בכלום בסולם ההיכרות של המתימטיקאי ההוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך את יודעת? מה, אין לפלדמן חברים מתמטיקאים שעבדו עם בעל הסולם דנן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזה כבר התייאשתי מזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה העיקרית שהטרידה אותי לפני שקראתי את פסק הדין היתה העובדה שא' ממשרד התיירות לא התלוננה על אונס אלא על הטרדה מינית, ורק אחר כך שינתה את גירסתה לאונס. זה נשמע מפוקפק, חשבתי שהיא כמו א' מבית הנשיא. כשהאזנתי לא' מבית הנשיא במסיבת העיתונאים שקיימה לא האמנתי לה לרגע, היא נשמעה לי מניפולטיבית כמו קצב, ממש מצא מין את מינו. אחר כך הסתבר שהסיפור שסיפרה על הנשיא יושב חשוף שת במשרדו ומנו--- ב--- עלה לראשונה באותו אירוע תקשורתי. אפילו עורכת הדין המתולתלת שלה לא שמעה אותו קודם. עורכת הדין הסבירה - על פי החוכמה העממית - שהלקוחה שלה חוותה טראומה וקורבנות טראומה שוכחים את הפרטים ונזכרים טיפין טיפין. אלא שטראומות לא עובדות כך, הן ממאנות להישכח, זו הבעיה שלהן. זכרונות כוזבים דווקא כן עובדים כך. בסופו של דבר עדותה של א' מבית הנשיא אכן לא הועלתה במשפט. אבל הסיפור של א' ממשרד התיירות הוא אחר, ובפסק הדין ניתן הסבר ארוך ומשכנע להתפתחות הגירסאות שלה. ההסבר הוא שהיא לא רצתה שהפרט ההוא המבדיל בין מעשה מגונה לבין אונס יוודע לבעלה, ואת זה קל להבין. ניתן גם הסבר לכך שחזרה על אותה טעות פעם שנייה, וגם לכך שלא השתמשה בדי כוח כדי להסיר את קצב ממנה. אני חושבת שאילו היתה משתמשת בקצת יותר מכוחה היתה נחלצת ממנו, אבל מילא. לאחר קריאת פסק הדין אני מאמינה שהיו שני מקרי אונס על כל פרטיהם ודקדוקיהם. אגב, חשבתי רבות מדוע לאורך כל הדורות ובכל התרבויות אונס הוא פשע חמור כמעט כמו רצח. מצאתי לכך סיבה אחת - כפייה של הריון. נדמה לי שדווקא סיבה אמיתית ועמוקה זו נזנחה בימינו בסבך הטראומולוגיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טראומות דווקא כן יכולות לישכח, ומחקרים מראים שאנשים (בעיקר נשים) שעברו טראומות מזעזעות שהיו אמורות להשאיר צלקות איומות בנפשן פשוט שכחו ואפילו לא זיהו סימנים מעידים. (כדי להמשיך את עניין פרויד, לא בטוח שהזכרון דומה לסיר לחץ שהוא תיאר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הנושא של העלאת טראומות שנשכחו הוא בעייתי ביותר. ראה את פעילותה של אליזבת לופטוס: (וגם נגדה נמתחה ביקורת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכרון הוא בהחלט דבר מוקשה (דיון 2315). לופטוס, שידועה בעיקר בזכות עבודתה על זיכרון מושתל, הראתה שאחוזים ניכרים (כ- 25% אאז"נ) שכחו שהם היו בבית חולים, ו-וויליאמס הראתה שאנשים שכחו שהם עברו התעללות מינית מתועדת. מודל הזכרון הארכאולוגי של פרויד נראה מיושן ולא מתאים למה שידוע היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אונס נחשב לחמור במיוחד לא רק בגלל הנושא של כפיית הריון אלא בגלל שהוא כרוך במין, דבר שכשלעצמו מהווה סיפור גדול מאוד בכל התרבויות. אונס נחשב לעבירה חמורה כל כך כנראה מאותה סיבה שבגידה מינית בין בני זוג נחשבת להפרת אמון ממעלה ראשונה, מעל למעילה כספית או כל בגידה מסוג אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה/נסי לחשוב מדוע "כרוך במין" נחשב "סיפור גדול מאד בכל התרבויות". מה הסיבה העמוקה האמיתית הקדמונית לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היה מדובר בהריון אז יחסי מיו כבר לא היה כזה ''סיפור גדול'' כיום, אחרי המצאת אמצעי המניעה, גלולות היום שאחרי והפלות רפואיות בסיכון נמוך. ההשערה הסבירה ביותר בעיני היא שעצם החדירה לרשות הפרט, במובנו הפיזי ביותר, הוא שמקנה למין את חשיבותו בעיני החברה. גבר שחודר לאישה כאילו קונה לעצמו זכות בגופה ובכך משיג עליה שליטה, בין אם היא תכנס להריון ובין אם לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הבנתי את הסיפור על נענוע המה-שמו כמטאפורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שום מטאפורה, תיאור ליטרלי לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד חשבתי שהסיבה האבולוציונית לטראומה היא הסיכוי להריון כפוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח שהבנתי את כוונתך. לאיזה טראומה הכוונה? א' לא קיבלה "טראומה" מהאונס. התכוונתי לומר שהסיבה העמוקה והאמיתית שבגללה אונס נחשב פשע חמור בכל התרבויות ולאורך כל הדורות היא כפיית הריון. זה העבר השני של רצח. לא מן הנמנע שדווקא כפייה של תינוק-לא-לו על הגבר, כי בהיסטוריה, אפילו בפרה-היסטוריה, בעצם כשעוד היינו קופים, הזכרים קבעו את חוקי המשחק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי שכל ההסברים האלה הם אותו הסבר. אונס הוא פשע חמור כי הוא כפיית הריון, וגם כי הוא קשה וטראומטי, והסיבה שהוא קשה וטראומטי היא בגלל שהוא עלול לגרום לכפיית הריון. התתעסקות עם מי סובל מזה יותר, הגבר או האשה, לא נראית לי מעניינת. אנשים חיים בקהילות ובקבוצות ואונס ממילא פוגע באשה ובבני משפחתה וקבוצתה ככלל. המבנה החברתי ויחסי־הכוחות במשפחה או בקבוצה לא רלבנטיים לעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא עניין של סבל. כפיית הריון אינה פשע בגלל סבל ההריון והלידה ולא בגלל אקט ההזדווגות עצמו שאינו כרוך בסבל, אלא בגלל האילוץ ללדת ילד לא רצוי - לא רצוי לאישה ועוד יותר לא רצוי לבעלה שיגדל ילד לא שלו. משום כך התפתחה סנקציה חברתית כה חמורה בכל התרבויות. אתה יודע ודאי שכל מיני בעלי חיים פיתחו מנגנונים כדי להשמיד את זרעם של זכרים אחרים שכבר הזוודגו עם הנקבה, ואפילו להרוג צאצאים לא שלהם. בהרבה מינים האינטרס האבולוציוני של הזכר הוא צאצאים שלו בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזתומרת? אקט ההזדווגות עצמו (בהקשר של אונס) לא גורם לסבל? בטח שכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שזכור לי מהדיון מאותו המאמר (אין לי כוח לבדוק כרגע) - הטענה היא שהעוול שנחווה לא פרופורציוני לסבל הפיזי שנגרם. או בניסוח בוטה מאוד וחסר רגישות: "זה רק בראש שלך". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני מציע שהעוול שנחווה מגלם גם רתיעה אבולוציונית מהריון לא-רצוי לאב לא-רצוי, על השלכותיו, ולכן הוא לא פרופורציוני לסבל הפיזי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה מאמר, של גרינגרוס? לא ידעתי שהוא אמר את זה. בדרך כלל אני לא סובלת תיאוריות של פסיכולוגיה אבולוציונית, ובעצם גם הפעם. התהייה שעלתה בי היתה בעקבות המשפט, כי למרות רצוני הטוב אינני יכולה לייחס לאונס של א' סבל גדול ולא נזק גופני או נפשי גדול. ובכל זאת, ולמרות שלא היתה אלימות, אני רואה בזה פשע חמור ותהיתי למה. אני חושבת שזו הסיבה שבשורש ההרגשה שלי - כפייה של הריון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הניסוח הבוטה הזה הוא שלי (כולל רוחו). אבל המסקנה אינה רק בעקבות המאמר, אלא גם בעקבות הדיון שאחריו.) חסידי הפסיכולוגיה האבולוציונית יגידו בנקודה זו: בסדר. אבל למה הריון כפוי כ"כ מפריע לה? לצורך העניין אני מניח1 שחוקרים עברו ובדקו מספר גדול של תרבויות ומצאו בכולם (או כמעט בכולם) התנהגות דומה. מכאן אפשר להסיק שלא מדובר על מנהג שנוצר אי שם במצריים העתיקה לפני 6000 שנים או בערבות אסיה לפני 8000 שנים. את יכולה בבקשה לנסות לנסח הסבר חלופי? 1 זכור לי במעומעם שזה נכון. אין לי כוח לבדוק כרגע. נניח לצורך הדיון שזה נכון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, אני לא רואה סיבה אבולוציונית שהריון כפוי יפריע לה. יפריע לבן זוגה כן, אבל לא לה. אבל המוסר האנושי התפתח לאין שיעור הרבה אחרי שהפסקנו להתפתח אבולוציונית, ואפשר להניח כעת להסברים אבולו'. אני רואה בהריון כפוי פשע חמור בלי יכולת להסביר את זה ממש, ואין לי הסבר חלופי לחומרה שבה אני רואה את האונס של א'. זה מאלץ אותי להסיק שאם גבר משתמש באמצעי מניעה, למשל, הפשע שלו חמור פחות. אין לי ספק שאנשים מתפלצים למשמע הרעיון כי בכלל שכחנו מההריון הכפוי, ואם נניח לאלימות אם היתה, את חומרת האונס אנחנו מייחסים לערכים ערטילאיים של חילול, טומאה, כבוד המשפחה, השפלה, ונזקים נפשיים למיניהם. יכול להיות שהכיוון שלי מוטעה. מה שבטוח הוא שמההריון האפשרי שכחנו לגמרי, וזה מוזר אפילו בעידן של פוסטינור. (בעצם לא שכחנו לגמרי, הוא נעדר מהשיח הציבורי אבל קיים בחוק העונשין, ובמקרה הריון העונש לאנס חמור יותר - 20 שנה במקום 16) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיבה אבולוציונית: (סתם השערה פרטית שלי, מבוססת באופן כללי על מה שקראתי בתחום) הנחה: חוסר השקעה מודע בצאצאים מסויימים (מקרה קיצוני: הפלה מכוונת) הוא מחוץ לחוקי המשחק. גנים כאלה יכולים לגרום יותר מדי נזק. גם הגבר וגם האישה מחפשים בן זוג אופטימלי, כדי להגביר את ההסתברות של הגנים שמגיעים מהם להתקדם הלאה. כלומר: בן הזוג שנבחר ע"י האישה, גם אם אינו אופטימלי, הוא כנראה מעל הממוצע1. על האנס לא יודעים כלום, לכן נייחס לו התאמה ממוצעת ומטה. וזה עוד מבלי להכנס לשיקולי פרנסה (לא התייחסתי אליהם בכלל. אני לא רוצה להניח יותר מדי על דרך חייו של האדם הקדמון). 1 הרוב מעל הממוצע? צריך לזכור שלא מדובר על התאמה חד־מימדית פשוטה. בכל מקרה, אני מקווה שמישהו התייחס לנקודה הזו יותר ברצינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בטח עלה בדיונים קודמים בנושא בצורה מנומקת יותר, אבל לא קראתי אותם בעיון (ולא במלואם), ולכן אני פשוט אזרוק את זה לחלל האייל: גנים של אנס הם בטח גנים שיש להם סיכוי די טוב להמשיך הלאה, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל שהוא חזק או חכם יותר? א. הוא צריך להיות חזק או חכם יותר? אני לא בטוח. ב. מה לגבי קרבה משפחתית? (זכור לי פרק שלם על זה בספרו של דוקינס, שנראה לי די סביר, שמפרט למה הקרה האופטימלית היא "קרוב, אבל לא יותר מדי". אני לא זוכר דוגמאות ממפורטות מספיק כרגע)? ג. מה לגבי אופי? גיל במאמרו העלה את הטענה שאסטרטגיה של אונס היא אסטרטגיית הפצה לגיטימית לזכרים. בוא נתעלם ממנה כרגע. בהסתברות 50% התינוק יהיה זכר. אם הוא לא יהיה אב מוצלח1, צאצאיו לא ישרדו1. האם מה שרוצים כאן הם גנים של אנס? אני מניח כאן שאנס אינו אב מוצלח. לא לגמרי ברור לי איך לבסס את הנקודה הזו. ברור שאין לו יכולת לתרום לגידול צאצאיו הלא חוקיים. לא ברור לי מה לגבי צאצאיו החוקיים, אם ישנם. ואם חוזרים כאן לאפשרות שמעלה גיל של אונס כאסטרטגיית שרידה: צריך לזכור שהיא עובדת רק אם לךק מספיק גדול מהאוכלוסיה לא משתמש בה. כמוכן ההתנגדות לאנסים הופכים אותה לפחות כדאית אפילו. 1 כזכור, אנחנו מדברים על הסבר אבולוציוני: אנחנו מדברים רק על העלאת הסתברויות (אני רוצה לחזור על הסתייגותי מהדיון הקודם: שיקולי אבולוציה זרים ומקבילים לחלוטין לשיקולי מוסר. אני לא טוען כאן שאונס הוא דבר לגיטימי. אבל די ברור שהיו מקרי אונס לאורך כל ההיסטוריה. ההנחה הסבירה היא שגם בתקופות קדומות הרבה יותר. ואנחנו רוצים להבין את הסיבות לכך) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מייצג את העמדה שלי בצורה קרובה למושלמת. לרשימת הטיעונים בדבר הבעיתיות של הריון מאונס אני יכול אולי רק להוסיף את הפגיעה באפשרות למצוא בן־זוג ומפרנס בעתיד, או פגיעה ביחסים עם בן־הזוג והמפרנס בהווה, בגלל אי־הרצון שלהם לטפל בילד לא שלהם והאובדן של שנת פוריות שלמה של האשה עבורם עוד קודם לכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לאפשרות ג'. אבל מאחר שהיא נדונה במאמר ההוא (עכשיו אני נזכר), כנראה שאין טעם להמשיך ולדוש בנושא. ובכל זאת, במאמר מוסגר לגבי האופציות האחרות, זכור לי איזה קטע קצר מתוכניות טבע. יש שם סצינה של דיונונים מזדווגים. כמובן שהדיונון הגדול והחזק זוכה בנקבות. אבל אז מופיע דיונון קטן (וערמומי?) שמתחפש לנקבה וכך מצליח לחמוק אל בין הנקבות ולהזדווג איתן גם כן. האם זה סוג של אונס? אולי. וגם, אנסים סדרתיים, לפחות בסרטים (לא יצא לי להכיר אחד כזה בחיי היום-יום), הם טיפוסים מתוחכמים למדי. אז אני לא בטוח, אבל אולי יש כאן שמץ יתרון אבולוציוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני לא רואה סיבה אבולוציונית שהריון כפוי יפריע לה" - מאחר והנקבה משקיעה משאבים רבים בתקופת ההריון (הזמן עצמו, במקרה האנושי בערך שנה בה לא תוכל להתעבר מרצונה, הוא אולי החשוב בהם), הבחירה של המחצית הגנים בהם היא עומדת להשקיע חשובה לה מאד מבחינה אבולוציונית. האם ידוע על מחקרים בשאלת היחס האימהי לילדים שנולדו כתוצאה מאונס יחסית לילדים "רגילים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבל הזדווגות הוא מעשה יום ביומו... מן הסתם זו לא הסיבה לכך שאונס הוא פשע חמור כמעט כמו רצח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן גם כפיית תינוק מאבא שהאישה (ו/או משפחתה. זה באופן כללי די דומה, מבחינת ההסבר האבולוציוני) לא בחרה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |