|
||||
|
||||
ליבי רוטט. דובי, אני מעריץ אותך. לקחת אדם עם כל כך מעט לומר, ועוד פחות מזה כדי לגבות את זה, ולהצליח למלא מזה מאמר שלם! ואפילו לנסות להוציא ממנו פואנטה! אין מה להגיד. מרשים. אני לא יכול לחכות למאמר הבא בסדרה. "יאסר ערפאת והתפתחות המבנה הצבאי של גורמי הביטחון ברשות הפלסטינית - ראיון עם צביקה פיק". וברצינות - דובי, הצלחת לגבש לאייל מוניטין מכובד. אולי (עדיין?) מצומצם, אבל מכובד. חבל לבזבז אותו על ראיונות עם מיקרו סלבריטאים שחושבים שהם יודעים יותר על כלום מכל אחד אחר. בשביל זה יש את פנאי פלוס. |
|
||||
|
||||
הבעיה המרכזית בראיון הזה (הארוך מדי) היא חוסר העריכה. אולי מצא העורך טעם בהעברה של כל הציטוטים בדיוק כפי שנאמרו, עם כשלי הלשון הקטנים, עם חזרות מייגעות על נושאים ואמירות. זה קורה כשיושבים בבית קפה ומדברים. אבל זה לא לעניין כשהדברים הופכים לטקסט. עם קצת יותר תשומת לב היה אפשר לערוך, לקצר ולסגנן קצת, ואז היינו יכולים להתייחס גם לתוכן עצמו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |