 |
שמעתי ברדיו את "ימים של שקט". אחרי שתי דקות מהשיר כבר היה לי ברור שאני חייב לקנות את הדיסק. ואני אדם שקונה לא יותר משלושה דיסקים בשנה.
למרות כל הרזומה המפואר של חברי "לולה", לי בתור מאזין לא הייתה בעיה להפריד בין המוסיקאים שבהם לבין השחקנים/קומיקאיים. הדיסק הזה הגיע אחרי עונה קשה מאוד של בצורת במוסיקה מהסוג הזה. ובהחלט יש לה הרבה מאוד לקוחות. חבל שלא משמיעים את הלהקה יותר ברדיו. השמעתי לכמה חברים שלי את הדיסק. כולם רצו לקנות אותו אחר כך.
המוסיקה שבדיסק הזה איננה תמימה. היא פשוט מקצועית. העיבוד עשיר מאוד בכלים, הבלאנס בינם מושלם והצלילים מהוקצעים מאוד ומדוייקים מאוד. זוהי עבודה מושקעת מאוד של הפקה, ששומעים כמוה רק לעיתים רחוקות בישראל. בפעם האחרונה זה קרה בדיסק של הג'רפות. יש מעט מאוד מלחינים בפופ הישראלי עם משפטים מוסיקליים מעניינים באמת. "לולה" הוכיחו שהם שייכים לחבורה המצומצמת והאיכותית הזו. זהו דיסק עם סאונד אלגנטי ומלוטש. לא "סאונד מתחנף" - כפי שטוענים כמה מבקרי מוסיקה. אני, ועוד קבוצה עצומה בישראל, מקווים מאוד שההרכב הזה לא יתפרק, משום שיש להם עוד המון מה לתרום לתצריף המוסיקלי בארץ.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש