|
זה לא טיעון, אני באמת שואל. ההיגיון שלי אומר שמכיוון שהומוסקסואליות היא מצווה ביהדות, אין בעיה לנוצרי/מוסלמי/ווטאבר להיות הומו. באותה מידה שיהודי דתי מתון יכול לכבד בני דתות אחרות, הוא יכול לכבד הומואים בני דתות אחרות. מישהו בקי ויודע עד כמה זה המצב בפועל? (מבחינת פסיקות הלכה, ומבחינת התנהגות אנושית פרקטית)
ולגבי המסמך עצמו, באסה. נורא חבל לי שהתנ"ך אוסר במפורש על משכב זכר. יש לי תחושה (לא מאוד מבוססת, אני מודה) שבמקרה הזה זה לא תירוץ, ואותם אנשים באמת היו מקבלים לחיקם הומואים אם לא היה כתוב שלא שחור על גבי לבן. זה מאוד נדיר בטקסט כל כך רווי פרשנויות.
|
|