לא אסלח לעצמי 541612
אם לא אגיב בפעם האחרונה לפני שסוגרים, לאתר המדהים שהיה לי חונך מצוין, ופתח אותי לעולם עשיר של תכנים, אנשים ותרבות דיון, בו עוצבה במידה רבה יכולתי להתמודד עם טיעונים, ולעיתים אף עם המציאות.

בשל התבגרותי (אני מסרב לקרוא לזה הזדקנות בשלב זה) ועיסוקי, אף אני התנתקתי בהדרגה מהאתר, אבל כשאני חוזר לשנת 2003, בה הצטרפתי אליו כקורא ומגיב, אני יודע שאין לו תחליף, ואני משתתף בצערם של אלה שנמצאים במצב בו הייתי לפני 7 שנים, ומגיעים לאתר משובח כזה בפעם הראשונה, כחלק מחיפוש אחר דיון אקדמי עמוק באינטרנט, רק כדי לראות שהוא נסגר.

מודה לכל השותפים, לעורכים, ולכל המתדיינים (גם עד הטרול המתיש האחרון, שלימד אותי פרק בסובלנות). מקווה שיהיה איזשהו המשך (לפעם הבאה בה יהיו עיתותי בידי).

שלכם,
מגיב עם כינויים רבים (בין היתר א. ווטסון).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים