 |
הנה כי כן, עוד אייל אלמוני נזרק אל ערימתם של אלו אשר לא השכילו להגיב כלל ובחרו שלא לתרום מקולם לקלחת הדיונים הערים. אני מרשה לעצמי לדבר בשמם של חברי לקבוצה ולציין שאנו מקווים כי באי עשייתנו זו ובחוסר נקיטת היוזמה המינימלית שעמדה בכל עת לרשותנו במרחק לחיצות כפתורים, לא החשנו את בואו של המפעל הזה לקיצו.
מורתי הצעירה לפיסיקה תיכונית כתבה לי בהקדשה לספר כי "הידע הוא העושר הגדול ביותר של האדם". האייל הוא עבורי ועבור רבים אחרים תזכורת איתנה לכך - אנו, אשר עוד לא נזדמנה לדרכנו האפשרות לחזות בווכחנות אינטליגנטית רבת משתתפים מתחוללת מול עיניהם המשתאות, אלא מעל דפי אתר אינטרנט זה.
אני מתקשה להאמין שישנו עוד אתר כדוגמתו1, המהווה מקום התקהלות של מוחות מוצלחים אשר פעילות אינטלקטואלית היא להם לחם חוק והגות פורה ומפרה עצמה ואחרים, היא חלק נכבד מעולמם הפרטי.
דעו, כי כל גווני הקשת אשר הספקתם אתם - עורכים, כותבים, מגיבים - לפרוש מול קהלכם הוירטואלי בעמל רב, מהדהדים חזור ושוב במוחותיהם של רבים ואף מנחים את דרכי פעולתם, התנהגותם וכמובן חשיבתם.
האדם - בכל רגע נתון - הוא סך כל המידע החושי שנקלט, עובד ונאצר בקרבו וכל כתביהם של אחרים אשר קרא המתארים מידע מעין זה, עד התחולל אותו רגע בחייו. בטפסי מעלה אל עבר פסגות הרים, לא אשכח את הנשימות המרעננות שלקחתי בדרכי לשם, בעת שהותי בתחנות השונות. האייל הקורא הוא אחת מהן וחשיבותה תתגלה רק בהתסכלות רטרוספקטיבית לאחור, עת תפקוד את מסע החיים אותה ישורת אחרונה.
אני מוצא נחמה בכך שלאחר גוויעתו של האתר, יחקק רישומו על פני הרשת, שכן כל עוד יוותר הארכיון הענף - והמשובח על פי רוב - זמין לרשות באיה, אשרינו כולנו.
למדתי רבות, נהנתי מאד ויותר מכך, הושפעתי עמוקות. תודה.
--------------
1אני טועה? אם כן, אשמח אם תאירו את עיני, אפילו באנגלית.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות