|
הסיפור של הנחיתה על ההדסון היא סיפור מאד מעניין, אבל בפרוש לא סיפור גבורה, אלא סיפור על מקצועיות ולקיחת החלטות נכונות, במצבי מצוקה. גם אנו כשאנו נוהגים ברכב, אם נקלע למצוקה נעשה ככל יכולתנו לצאת מהמצוקה הזאת, באופן הכי טוב שאנו מסוגלים, ולא נחשוב באותו רגע על כך שחובתנו לשמור על חיי הנוסעים. אני מניח שהגיבור שלנו היה נוהג בדיוק כפי שנהג גם לו מטוסו היה ריק מנוסעים. בסך הכל מצנח אין לו, ועליו לעשות ככל יכולתו להציל גם את חיו וגם את חיי הצות. לעניין הספציפי, כמי שהיה טיס חובב במשך למעלה מעשר שנים, אומר שקיימים נהלים מדוייקים למקרים של אובדן מנועים אחרי ההמראה. יש נטיה טבעית להסתובב ולחזור לשדה, אבל אם עושים זאת בטרם צבר המטוס גובה מספיק התוצאה אסון. ידוע לי מקרה של טעות כזאת של טיס מטוס קל (מקצועי) שהמריא משדה התעופה בהרצליה, ובגלל פעולה לא תקינה של המנוע החליט להסתובב במקום להוריד אף ולחפש מקום בשטח. הטיס לקח את ההחלטה הנכונה: הוא חיפש מקום לפנים לנחות, וההדסון היה המקום הכי הגיוני. אחר כך השתדל לבצע את הנחיתה בצורה הכי מושלמת והכי חלקה. המעניין הוא שהכול הסתיים בשלום. איני יודע אם עד המקרה הזה היה מידע על מה שקורה כשמטוס אדיר כזה מבצע נחיתה ולו מושלמת על משטח מים. וגם העובדה שלא גרף בדרכו כמה כלי שיט שאולי נמצאים שם בדרך כלל, אף היא מעניינית, אבל לא פרי גבורתו של הטיס.
|
|