|
||||
|
||||
"על-פי הפרסומים, מדי שנה מתגייסים לקרבי 40 בנים ואחים שכולים. 40! אתה קורא ולא מאמין. מדובר בתופעה זניחה, טיפה בים של משוחררים ומשתחררים, משתמטים, עריקים ונפקדים. אז למה צה"ל והכנסת דנים בעניין בפנים חמורות סבר וצדקניות שכאלה? הסיבה פשוטה: משום שהצעירים השכולים מחזקים את אתוס הדמים הישראלי: תראו, גם הם שאיבדו את היקר להם מכל, רוצים לקרבי". |
|
||||
|
||||
הבנתי מה הוא אומר, אבל למה הוא היה צריך להכניס את המאבטח המואשם באונס? |
|
||||
|
||||
ציטוט קצת יותר מלא מהידיעה מואללה: "על פי הנתונים שהוצגו לחברי הוועדה, מדי שנה מתגייסים 250 בנים למשפחות שכולות, מתוכם 40 מתנדבים לשירות קרבי. עוד עולה כי בכל שנה נרשמים בין 4 ל-5 מקרים בממוצע בהם ההורים מסרבים לחתום לבניהם על אישור לביצוע שירות בעל אופי קרבי" זה מסתדר יותר טוב עם הנתונים מהידיעה שבראש הדיון. אני מניח שדוד שליט מעדיף שהנושא היה ממשיך להיות "מטופל ע"י מדיניות פנימית של צה"ל". |
|
||||
|
||||
למה אתה מניח את זה? הוא כותב את העדפתו במפורש: "ידחה צה"ל את כל המתנדבים השכולים. לא, תודה. יש לנו מספיק. אתם תרמתם כבר" |
|
||||
|
||||
הנושא עולה לדיון ציבורי כדי שכל מיני אנשים כמוהו יוכלו להשפיע על המדיניות. הוא יכול להשפיע על החלטות של ועדה בכנסת (להבדיל מעל המשך המדיניות של צה''ל). יפה מצידו להזכר עכשיו למתוח ביקורת ולא כאשר הנושא עמד לדיון. |
|
||||
|
||||
מאיפה אתה יודע אם מתח או לא מתח ביקורת קודם לכן? (אני למשל לא יודעת. מדובר בכותב שיש לו עוד במות חוץ מהבלוג שלו). |
|
||||
|
||||
אני חושב שהנקודה מתפספסת כאן. כפי שעולה מהמספרים האינטרס של צה''ל בעניין מזערי, והאישור לבני משפחות שכולות להתנדב לקרבי נעשה מתוך רצון לאפשר להם להגשים את רצונם במסגרת השרות. |
|
||||
|
||||
זה בדיוק העניין - הוא טוען שהאינטרס של צה"ל אינו כמותי אלא סמלי-עקרוני-ערכי. מה זה "להגשים את רצונם"? הוא טוען שרצונם זה מקבל עידוד מהמערכת, ושהעידוד הזה אינו מוסרי בעליל, בערך כמו עידוד למי שרוצה לקפוץ מהגג. |
|
||||
|
||||
מה ההבדל המהותי בין זה לבין כל אחד אחר? ההרגשה שלי היא שמבחינתו די פסול שמישהו "יקריב את נפשו למען המולדת". |
|
||||
|
||||
האם מבחינתך זה כל כך אחלה, עד שאין בעיה לעשות את זה פעמיים באותה משפחה? |
|
||||
|
||||
ואם הוא במקרה לא ימות, צריך למנוע ממנו את היכולת לשרת את ארצו? |
|
||||
|
||||
בהחלט, כשיקול מוסרי של החברה. צריך לנתב אותו לאפיק שירות אחר. |
|
||||
|
||||
''להגשים את רצונם'' הוא לאפשר להם להיות קרביים אם בכך הם חפצים, ואם הוריהם אינם מתנגדים לכך.אינני יודע איזה עידוד הוא מקבל מהמערכת, אבל ההשואה למי שעומד לקפוץ מהגג, אם היתה סבירה, היתה אומרת שהמערכת היתה צריכה להמנע מעידוד לשרות קרבי גם לגבי כלל האוכלוסיה,מה שהיה די קרוב לקפיצה קולקטיבית של כולנו מהגג. בסך הכל הנושא לא מסובך. יש שלוש אפשרויות לגבי שירות של בני משפחות שכולות. האחת, להתעלם ממצבם המשפחתי, היא בלתי סבירה בעליל. השניה, למנוע מהם באופן גורף שירות קרבי, פוגעת בחלק מהם בניגוד לרצונם ולרצון הוריהם גם יחד. השלישית, שהיא מה שקורה, היא להתייחס לרצונה של כל משפחה כזאת בנפרד. החסרון הגדול של הדרך הזאת מוכר וידוע, בהעבירה את נטל ההכרעה למשפחה בה ייתכן קונפליקט קשה בין רצון ההורים לרצון הבנים, אבל לדעתי היא הרע במיעוטו. |
|
||||
|
||||
המשפט "בניגוד לרצונם ולרצון הוריהם גם יחד" מרחיב את גבולות הגדרת הרצון החופשי (מבלי להכנס לדיון 2220). "רצון ההורים" ברובם המכריע של המקרים האמורים הוא לא יותר מאשר כניעה לרצון הילדים. הפגיעה הנוראית של מניעת שרות קרבי מאלו המעוניינים בכך היא אכן קשה וחמורה, אבל קטנה בסדרי גודל מהפגיעה באם אשר נכנעה ללחצה של בנה, וניצבת מעל קברו. |
|
||||
|
||||
עדיף שמישהו אחר ימות במקומו? (לדעתי זה טיעון מפוקפק, אך לגיטימי בערך באותה מידה) |
|
||||
|
||||
כן. (זה בסדר, גם התשובה מפוקפקת) מהותו של השרות הצבאי היא שאנשים מסויימים, בזמן נתון, לוקחים על עצמם סיכון להיפגע (עד כדי הסיכון האולטימטיבי: הסיכון לההרג), על מנת להגן על כלל האוכלוסיה. למי ששילם את המחיר האולטימטיבי, שום דבר כבר לא יעזור ("מי אשר כבה נרו ובעפר נטמן, בכי מר לא יעירו לא יחזירו לכאן") אבל את משפחתו אפשר לפטור מהשתתפות בסבוב נוסף של הרולטה. היא כבר שילמה את המחיר. |
|
||||
|
||||
אנחנו מדברים פה על אנשים בוגרים, כן? אולי נתנה גם את הרישיון לאופנוע באישור של אמא? |
|
||||
|
||||
כאשר המדינה תחייב את כולם בהוצאת רשיון הנהיגה באופנוע, יהיה הגיון מסוים בכך שלגבי אוכלוסיות מסוימות היא תתנה את הרישיון לאופנוע באישור של אמא. |
|
||||
|
||||
רשיון אפנוע תלוי ברצון האישי וגם התנדבות ליחידה קרבית. שמעתי שהיום מתנדבים גם לשריון. |
|
||||
|
||||
שרות ביחידה קרבית דורש רצון פעיל של המבקש, ממש כמו רשיון נהיגה באופנוע? כלומר על המבקש ליזום את התהליך, להפנות בקשה לרשויות, לפנות לגורם שיכשיר אותו? זה חדש לי, אבל עבר המון זמן מאז שהתגייסתי ליחידה קרבית (או שעשיתי רשיון לנהיגה באופנוע), וכנראה דברים השתנו. |
|
||||
|
||||
שרות קרבי של בן למשפחה שכולה דורש רצון פעיל של המבקש. ברירת המחדל היא שרות לא קרבי. |
|
||||
|
||||
שרות קרבי לכלל האוכלוסיה דורש רצון פעיל של המבקש? |
|
||||
|
||||
חשבתי שאנחנו מדברים על בנים למשפחות שכולות. |
|
||||
|
||||
בנים למשפחות שכולות הם חלק מהחברה הסובבת אותם. |
|
||||
|
||||
השמש זורחת במזרח. |
|
||||
|
||||
נכון, ולכן אם יוצא לך לרכב על אופנוע ממזרח למערב בשעות הבוקר המוקדמות, כדאי לך לקחת בחשבון שנהג הרכב הבא מולך (שבכל מקרה אינו מתעניין בך יותר מדי) מסונוור מהשמש, ואינו מבחין בך. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין מה הקשר בין שאלת החיוב ובין האישור מאמא, אבל מילא; מה לגבי אישור מאמא לקורס טיס? |
|
||||
|
||||
אני לא רואה (מבחינה זאת) הבדל בין קורס טיס לקורס חובלים1 או לקורס נהגי טנקים. אגב, אני נגד האישור מאמא. ___ 1 למרות שהחובלים טוענים ששיט בטוח מטיס: עובדה, כמה מטוסים התרסקו בים לעומת כמה ספינות התרסקו בשמים. |
|
||||
|
||||
ב<תגובה 534306 הסברת את ההבדל בין האופנוע ובין השירות הקרבי בכך ששירות קרבי נכפה על המתאימים. איני מבין מדוע כפיית השירות הקרבי על ראובן צריכה למנוע את חופש הבחירה משמעון. |
|
||||
|
||||
מכיוון ששמעון אינו חי בכוכב אחר, ומכיוון שכפיית השירות הקרבי על ראובן אינה נובעת מגחמה כלשהי, אלא מתוך צורך מסוים. כיוון שכך, שמעון נמצא במערכת ציפיות (ובכלל זה ציפיות עצמיות) לתרום את חלקו "כמו כולם" (או עדיף: כפי יכולתו). מילת המפתח בשאלה שלך היא *המתאימים*. הדרישה שלי היא שהצבא יגדיר בני משפחות שכולות כבלתי מתאימים. נקודה. כשם שהצבא אינו מגייס ליחידות קרביות חולי אסטמה או חולי אפילפסיה1, אפילו אם הם נורא רוצים, וגם אם אמא שלהם מסכימה, ומוכנה לחתום על כתב העדר תביעות, כך אני מצפה ממנו שלא לגייס ליחידות קרביות בנים למשפחות שכולות. ___ 1 אני מכיר באופן אישי חייל (עדיין בסדיר) אשר הסתיר מידיעת הצבא את עובדת היותו אסטמתי, והוא פשוט חטף סידרה של התקפים במהלך הכשרתו כטנקיסט. אני מכיר באופן אישי אדם אשר הסתיר מהצבא את עובדת היותו אפילפטי (לפני כ-40 שנה). בשבוע הראשון לטירונות חבריו "הסגירו" אותו למפקדים. אני באופן אישי הסתרתי מהצבא מידע רפואי אשר היה אמור לפסול אותי משרות ביחידה קרבית. |
|
||||
|
||||
ואילו בוטלה כפיית השירות הקרבי, האם היתה משתנה עמדתך לגבי "התאמת" בנים למשפחות שכולות? |
|
||||
|
||||
אילו בוטלה כפיית השירות, היתה משתנה עמדתי לגבי ''התאמת'' בנים למשפחות שכולות. |
|
||||
|
||||
למה? האם לא ייתכן שלשמעון יהיו ציפיות מעצמו גם אם לא יכריחו את ראובן לשרת? |
|
||||
|
||||
בהחלט יתכן. אבל אז *אני1* לא שותף לבנית אותן ציפיות. מצדי שיקנה אופנוע. ___ 1 אני כחברה, לא בהכרח אני האישי. |
|
||||
|
||||
טוב. לא השתכנעתי אבל אין לי מה להוסיף. |
|
||||
|
||||
כמעט כל הספינות שריחפו בשמיים התרסקו לבסוף (אם כי אני מניח שההתרסקות גופא היתה על האדמה) ספינת אוויר [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
כן, אבל *בצה"ל* אף ספינה לא התרסקה באויר. |
|
||||
|
||||
מאידך, הרבה יותר ספינות טבעו בים1 מאשר מטוסים טבעו בשמיים, כך שאולי המשוואה לא שלמה. 1 יפתח ספקטור מספר שאחת מכותרות העיתונים שפגעו בו ביותר אחרי שחתם על "מכתב טייסים" כזה או אחר הייתה "כ״ג יורדי המטוס2" 2 ספקטור הוא יתומו של מפקד סירת הכ״ג |
|
||||
|
||||
המשפחה אכן פטורה מהסיבוב הנוסף, אלא אם כן היא לא רוצה להשתמש בפטור הזה. האם שנכנעת לרצון בנה מעדיפה ליטול את הסיכון שתעמוד בבוא היום מול קברו מאשר להתעמת איתו בהווה. אני חושב שיש לכבד את רצונם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |