 |
אין אצלי חוקיות ברורה בענייני חידות. את מי האיש אני קורא באדיקות, עם אחוזי הצלחה לא רעים. כשחמיצר היה באופנה לא הבנתי את מקור ההתלהבות, החידות היו מנוסחות באופן תמוה לפעמים עם עברית מאולצת. תשבצים בשלב מסויים נהפכו לתערובת של המכני עם האזוטרי ואני מתייחס אליהם עכשיו רק כאמצעי לימודי- אני פותר אותם עם הילדים. יש לי יחס אמביוולנטי כלפי תשבצי הגיון, אם יש לי יום טוב ואני מצליח הרבה הגדרות, אני נהנה אפילו אם הרבה מהתשבץ נשאר ריק. אני מתקשה לזכור פעם שסיימתי את כל ההגדרות בתשבץ הגיון.
בחידות מתמטיות מה שמעניין אותי זה הטכניקה שמשתמשים בה וכמה היא שימושית גם במקומות אחרים. אני אוהב שאלות הסתברותיות או שאפשר להשתמש ב''פונקציות יוצרות'' כדי לפתור. אני פחות אוהב שאלות גאומטריות. יש גם את השאלות האלו עם השרוכים והחרוזים שצריך להתיר- פה זה תלוי בסיבוכיות, אני מאבד עניין אם יש יותר מדי רמות ואין לי יכולת שיטתית מספיק גבוהה כדי לעקוב אחרי כל המהלכים.
סודוקו לא תפש אותי מעולם ושאלות פילוסופיות כמו האופציה האחרונה לא כל כך מעניינות אותי כמו שהן מטרידות אותי. אני מניח שהשורה התחתונה היא שחידה טובה היא או חידה פתירה אבל בקושי, או חידה שנראית קשה אשר ברגע ההשראה הנכונה היא מצטללת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש