 |
כשהיא רוקדת עיניו בוערות. דווקא זה המעורר חלחלה בעיני. גילוי האריות בדימויים האחרים מחד פיזי ומעורר חלחלה עם כל הסוכריות האלה. אבל דווקא חלש יותר בעיני.זו אינה החלחלה צבעה העמוק של גילוי העריות. ולא הסוכריות. זה הרקוד המהובהב לפנייתו של האב. המיניות שאינה בהקשרה שדורשת להיות אישה לפני שיש אשה במקום שאין אישה. שלוש השורות האלו הן החזקות בעיני. המעגל של גילוי האריות שנוצר באני או זו שילדתי לו, והגשת הנערות הנוספות אינה ברורה לי. כאילו יש בשיר שני שירים או עולמות תוכן. האחד גילוי העריות המהבהב, הצלקות העמוקות, הבלבול הקרע והחתימה על העור. השני עם הירושה של מנגנון מדור לדור. ועכשיו עם כל סיפורי גואל רצון ונשותיו למינהם נראה לי שזה נושא בפני עצמו שלא באמת בא לידי מיצוי או דיוק בשיר. קיצוני יותר הולדה, ההורשה, לא מסתכם בסוכריות והבהובים. נושא מסובך שבחרת לכתוב עליו. יפה
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש