|
||||
|
||||
אין ספק שקטגורית ספרי הקריאה לוקחת בגדול. איך בכלל ניתן לסרב לספר מהפנט כמו הבושם או מאה שנים של בדידות? לגבי ספרי עיון אמליץ בחום על הספר הנהדר שכתב דוד אוחנה, "מסדר הנהיליסטים", ספר שעוסק בהתפתחותה של התרבות הפולטית באירופה ברבע הראשון של המאה ה-20. למוסיקה כמעט איני מאזין בכלל, אלא אם כן אני מנקה או לומד. עבורי מוסיקה היא לא יותר מרעשי רקע נעימים. ספרות עיברית: 1. ספר הדקדוק הפנימי 2. תת הכרה נפתחת כמו מניפה 3. היהודי האחרון/יורם קניוק זוהי לדעתי השלישיה הפותחת של הספרות העיברית. ליל מנוחה |
|
||||
|
||||
מדוע אתה כולל את "תת ההכרה נפתחת כמו מניפה" תחת הכותרת "ספרות"? זהו ספר שירה. |
|
||||
|
||||
כשבבית הספר למדת תחת "ספרות" גם שירה, זה הפריע לך? יש טעם רב בקיבוץ תחת גג אחד של פרוזה, שירה ומחזות. אם אין לך הצעה יותר טובה, אפשר בינתיים להשאר עם "ספרות", למרות הדו-משמעות. מעניין שגם פרוזה, גם שירה וגם מחזות מקובל להוציא בפורמט של ספר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |