כשהכלכלה מקרטעת, אחד הפתרונות הוא להכנס למלחמה קטנה - עדיף רחוק מהבית. ראשית, הצורך באספקה שוטפת של כלי נשק מבטיח עבודה למיליוני הפועלים במפעלי בואינג, לוקהיד ודומיהם. שנית, הרכישות העצומות מחברות נשק פרטיות (הפנטגון מבקש לפחות 40 מיליארד דולר נוספים למימון המלחמה) ממריצות את הכלכלה, ובנוסף הן מאפשרות לבוש לתגמל את יצרני הנשק על תרומותיהם הנדיבות למסע הבחירות שלו.
באווירה של קונצנזוס לאומי הממשל אפילו פטור מלנמק מדוע מופנה הכסף דווקא לתעשיות הבטחוניות ולא, למשל, לתמיכה במערכת הביטוח הלאומי או לשיפור שירותי הבריאות לקשישים.
לכן "המלחמה נגד הטרור" היא, אולי, פשוט עוד אמצעי - אולי ציני במיוחד - שנוקט בוש במאמציו להציל את כלכלת ארה"ב ממיתון מתמשך.
פרטי רקע למתעניינים בהוצאה הבטחונית בארה"ב יש באתר של
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש