 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם הייתי מתאמץ, הייתי מבחין רציונלית שהשיר מדבר על הלשון (=שפה). אבל מקריאתו עלתה בי התרגשות , מעצם מלאכת הצירוף של המילים, התרגשות כזו שגורמת לחשוב "רגע, עוד לא לנתח רציונלית, זה כל כך יפה". ובאמת, זה כל כך יפה. שירה שמדליקה לרגע מתגים קטנים בנשמה, וקשה להגדיר איך ומה. עוד לא להגדיר. |  |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |