ראיון עם נוגה זוראיש 519134
איתי כוחיי יום א', 2/8/2009, 20:34
במוסף הארץ האחרון, לא הצלחתי למצוא קישור ברשת לראיון אבל אזכיר כמה נקודות בולטות.

היא מאשרת את גירסתו של האברך, שכבר בזמן התקרית טען שאין לו ארנק, שהששאיר את העגלה עם המצרכים בסופר למעלה, ולכן הוא לא יכול לשלם על החנייה, מצד שני, היא אומרת שכשהתקשרה למנהל הסופר הוא טען שלהד"ם.

התיאור שלה של בקשת הסליחה דומה מאוד לדרך בה תיארו אותה מגיבים שונים כאן - היא הרגישה לחץ חד משמעי של השופט עליה, היא אומרת "הרגשתי שאין שופט, שאני השופט", וגם "אני עומדת ורואה גם את דרורי מסתכל אלי בתחינה".

לםי הכתבה, שבועיים אחרי פרסום פסק הדין פרסם עורך הדין אייל רוזובסקי מעמותת טבקה מאמר דעה חריף כנגד החלטת השופט.

אחר כך מסופר שם משהו שלא הבנתי עד הסוף, בכל הנוגע לערעור - לפי דבריה עמותת טבקה נסתה לשכנע אותה שוב ושוב לערער (זו לא המדינה שמערערת במקרים כאלו?), והיא לא הסכימה למרות שחבריה ציטטו לה קטעים מפסק הדין (כל הקטעים האלו לא התפרסמו רק אחרי שהצפוצצה הפרשה?), היא השתכנע לערער רק אחרי ששמעה את איתמר ביטון ברדיו (זה לא קרה הרבה אחרי שהוגש הערעור?).

אז כותבת הכתבת (ורד לי) - "ביחד עם עורכות הדין של טבקה ונציג הפרקליטות, עו"ד מיכאל קרשן, הוגש הערעור".

נראה לי שהכתבת ואולי נוגה זוראיש קצת התבלבלו שם בזמנים ובהליכים המשפטיים, או שהכתבת ניסתה ליצור נראטיב טוב יותר לסיפור שמתעלם מהשנה בה לא היה לסיפור כל משמעות (כל מה שקרה בין פסק הדין לערעור) ומ"התעוררותו" לא שזה כל כך חשוב.

נקודה אחרונה, היא מבהירה שאין שום קשר בין הפרשה המשפטית לביטול הגיור שלה. נוגה זוראיש נולדה כנוצריה, התחתנה בגיל 14 עם יהודי ממוצא אתיופי ועלתה איתו לישראל, הם התגרשו לאחר שש שנים, בעיצומו של תהליך הגיור. ב2001 היא התחתנה שוב בנישואים אזרחיים לאתיופי נוצרי, ומשם הסתבך תהליך הגיור.

כדאי לקרוא את הראיון, אני חייב לציין שיש לי הרגשה קצת של פירוש דברים בדיעבד, מצידה ומצד הכתבת (כאילו היא מפרשת את כל מה שקרה בזמן המשפט אחרי שבעלי אינטרסים מסוימים "פירשו" את המאורעות בצורה מגמתית משהו, ואחרי שקראה את פסק הדין) בעיקר בגלל כל מיני סתירות קטנות בזמנים וכו' - (היא טוענת שהמפגש עם השופט דרורי היה טראומטי עבורה, אבל לפני כן שחשבה שהשופט נחמד, עד שהתפוצצה הפרשה וקראה את פסק הדין, למשל), אבל ברור לי שיכול להיות שרק אני מפרש את זה ככה.

אשמח אם מישהו ימצא קישור ברשת כדי שהמתעניינים בנושא לא יצטרכו לסמוך עלי, שהרי אני בעל עניין ידוע.
ראיון עם נוגה זוראיש 519141
האייל האלמוני • בתשובה לאיתי כוחיי יום א', 2/8/2009, 21:01
אם כך, כל הכבוד לעמותה שהסבירה לה את זכויותיה (וגם הסבירה לה שעבדו עליה). זה היה צריך לקרות בשלב הרבה יותר מוקדם במשפט.
ראיון עם נוגה זוראיש 519185
האייל האלמוני • בתשובה לאיתי כוחיי יום א', 2/8/2009, 22:56
קראתי את הראיון, והוא היה מעניין ביותר. לצערי, גם אני לא מצליחה למצוא לו קישור ברשת.
פרטי המידע שהוא הוסיף לי: ראשית, שאביו המהולל מאוד של האברך המהולל אמר שזוראיש התנהגה בחוצפה, ושלו הייתה בתו הוא היה סוטר לה. לזה קוראים פרי הילולים ממש.
שנית, שכששמעה את האברך ברדיו הוא שיקר במצח נחושה, שהרי טען שם שהוא הציע להפקיד אצלה את תעודת הזיהוי שלו והיא סירבה - בשעה שהיא זו שהציעה את הרעיון, והוא טען שאין לו תעודת זיהוי כי גם היא נשארה בארנק ששכח. אין לי ספק שאכן הוא המשקר בעניין הזה כיוון שזה אכן מה שעושים במצבים דומים - מפקידים תעודת זיהוי. ביטון התראיין, אכן גם הרבה אחרי הערעור - אבל אין זה אומר שהוא לא התראיין גם לפניו.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות