|
||||
|
||||
בכתבה עצמה נאמר שהגבר הורשע בבעילה אסורה בהסכמה, אבל מי סופר. מישהו יכול למצוא את פסק הדין ואת ההחלטה של דרורי? |
|
||||
|
||||
בתחילת הכתבה יש משפט ובו "דרישה להכניס תינוק למיחם מלא מים פושרים". האם ידוע לך או למישהו מהקוראים למה הכוונה? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
השופט רואה יותר מידי CSI, אבל גם אני, ולכן, עם כל הצער, אני אומר שהרעיון הבסיסי הוא לא רע בכלל. בובה, כמו שהציעה עו"ד רוזנטל היא לא מספיק טובה כי בובה לא זזה בזמן הטבילה. כמובן שלא הגיוני לטבול תינוק פצוע שעשוי להפגע מכך, אבל הציקצוקים הבסיסיים על המחשבה המזוויעה של טבילת תינוק בדלי צבע צריכים להפסק. לא נראה לי שיש כאן עניין לועדת הלסינקי. |
|
||||
|
||||
אכן יותר מדי CSI .כשרוצים לנסות חדירה של כדור לתוך גוף, לא יורים אותו לתוך גוף. דוקא על פי CSI - היה צריך לבצע סימולציה עם בובה ולפתור את בעיות התזוזה. השופט הזה כנראה צריך לפרוש לפנסיה ולהקדיש את עיתותיו לצפיה בCSI או רבי יעקב חוקר. |
|
||||
|
||||
הוא ודאי צריך לפרוש, אבל לא להקדיש את עתותיו לצפייה בטלויזיה (פוי!), אלא לכתיבת ז'אנר חדש של מד"ב - מד"ב משפטי! |
|
||||
|
||||
לא מדובר על ירי. אבל כן מקובל, כשרוצים לזהות זוית אחיזה וכולי, לקבל עזרה מאדם, ולא מבובה. אם מדובר על פרוצדורה קלה, כמו טבילת תינוק בעדינות בתוך מיכל עם צבע לא מזיק, הייתי מנדב אפילו תינוק משלי, למען הצדק ולמען המדע. כבר הסכמתי לחבר הולטר ל24 שעות לבני במסגרת מחקר על שינה אצל תינוקות, זה לא נראה לי שונה בהרבה. |
|
||||
|
||||
אבל למה, למה לראות CSI? ניסיתי מספר פעמים ובכל פעם לא הצלחתי לשרוד עד סופו של הפרק. |
|
||||
|
||||
נסה לשבת בתוך מיחם מלא במים צבועים. זה יעזור לך לשמור על ערנות. |
|
||||
|
||||
אנסה. |
|
||||
|
||||
הבובה אכן לא תזוז בזמן הטבילה, אבל גם תינוק אחר מסתמא לא יזוז כמו התינוק המקורי. מה גם, שתינוק -כלשהו- המוטבל בפושרין לא זז באותו אופן כמו תינוק -כלשהו- המוטבל ברותחין. על כן שומא עלינו לטבול את התינוק המקורי, במים בטמפרטורה המקורית. מצד שני, אולי בכל זאת תסתפק בבובה? |
|
||||
|
||||
אפשר להסתפק גם בשק תפוחי אדמה, אבל השאלה היתה האם מדובר ברעיון עוועים או בניסיון סביר להגיע למקסימום דיוק בגבולות ההומניות. אני מצביע ב'. |
|
||||
|
||||
I agree with you, and would also add that an error here might have catastrophic results (in both possible ways).
|
|
||||
|
||||
עכשיו הוא גם שוביניסט ו''שותף לאונס''. שמעו, זה לינץ'. |
|
||||
|
||||
מה שדרורי עשה למתלוננת באותו משפט הוא חמור מאוד, גם אם טוענים שהוא חמור מאוד. |
|
||||
|
||||
אני מניח שבקרוב יהיה כאן: עד שיהיה, לא הייתי מסתמך על הכתבה הזו יותר מדי. בבירור רוכבים כאן על גל השנאה הנוכחי לדרורי. |
|
||||
|
||||
קצת מוזר החיפוש הזה. פס"ד מספר 7 בתוצאות שם, למשל, הוא פסק הדין של פרנסואה אבוטבול - דרורי לא שפט אותו. |
|
||||
|
||||
לא מוזר, זה חיפוש על פי מילות מפתח ולא על פי תגיות, והמיון הוא על פי תאריך ולא על פי רלווניטיות, כך שגם דברים שסתם מכילים ''משה'' מסתננים פנימה. |
|
||||
|
||||
היית מצפה שיהיה להם חיפוש לפי שם של שופט. |
|
||||
|
||||
א) אולי יש להם ואני לא יודע. ב) הפרימיטיביות של הטכנולוגיה של אתרים מסויימים לא מפתיעה אותי. |
|
||||
|
||||
נסה את http://info1.court.gov.il/psakdin |
|
||||
|
||||
ומה חשבת, שלא בדקתי שם לפני שביקשתי קישור? |
|
||||
|
||||
אדם נשוי בעל בהסכמה את שכנתו הקטינה. הם ניהלו רומן. הנערה היתה בת 15 ולפיכך ישב האיש בכלא וריצה את עונשו. עכשיו, כשהשתחרר, היא רוצה שהוא, אשתו וילדיו יעברו דירה. שפטו בעצמכם. |
|
||||
|
||||
מקריאה של הכתבה בלבד נראה שעיקר הזעם הוא על התנסחות לא דפלומטית ועל שיטות לא שגרתיות. הכתבה מציינת שחלק מהבעיה הוא שבמהלך המשפט השופט העלה את הנאשם אשר נתן עדות שסתרה את ממצאי המשפט הקודם לגביו (עסקת הטיעון). |
|
||||
|
||||
זו לא סתם התנסחות לא דיפלומטית. זה רעיון דוחה וחסר היגיון לחלוטין. אם הבעיה העיקרית של הנערה היא ה"סטיגמה" של לא-בתולה, מה יעזור לה להרחיק את הנאשם מסביבתה? |
|
||||
|
||||
זה בדיוק ההיגיון של דרורי: אם זו הבעיה העיקרית שלה - לא יעזור להרחיק את הנאשם מסביבתה, ולכן אין להרחיקו. מטרידה העובדה שהוא הגיע למסקנה שזו אכן הבעיה העיקרית שלה. |
|
||||
|
||||
ודאי שזו הבעיה. ואני מגיעה מכאן למסקנה שליבו הטוב והטהור של דרורי טוב במיוחד וטהור כמיוחד כלפי הנאשמים. את הקורבנות הוא ''לא רואה ממטר''. |
|
||||
|
||||
איכשהו יש רושם שלנאשמים מסוג מסויים (גורביץ' קורא להם: "חסידי הדמון יהוה") ליבו של השופט דרורי טוב יותר מלאחרים (נו, ילדים, מי ימצא את המחנה המשותף למחמוד רבעי1, פתחי ג'אעוני2 או משפחתו של מוחמד שואהין3) 2 http://www.courts.co.il/SR/mechozi/m05001051-387.htm אגב, עוד אחד שקיבל המלצה להמנע מהרשעה... מעניין למה הפעם ההמלצה נדחתה. |
|
||||
|
||||
האחרים הם ערבים. ערבים, חוץ מזה שאינם ערבים לחיקו של דרורי, הם גם לא נאשמים. הם אשמים. |
|
||||
|
||||
בדיון זה עצמו הביאו גם מקרים שבהם השופט דרורי הקל בעונשם של ערבים רחמנא לצלן נגד עדויות המדינה. חפש ותמצא. אם כי אני לא מצפה להרבה מדי מחסידי הדמון גורביץ'. |
|
||||
|
||||
דרישות המדינה, כמובן. |
|
||||
|
||||
כמו למשל במקרה של פתחי ג'אעוני (קישור בדיוק כאן למעלה. המדינה רצתה עונש כמה חודשים עד שנה בפועל, הנאשם רצה לצאת בלי הרשעה (כמו האברך) השופט החליט להרשיע (בניגוד לרצון של הנאשם) ולהעניש בעבודות שירות ובמאסר על תנאי (בניגוד לרצון המדינה). |
|
||||
|
||||
דמגוגיה מוחלטת. |
|
||||
|
||||
ממך ציפיתי לתגובה הרבה יותר עניינית. יש כאן מקרה מובהק של אדם נורמטיבי, שלא פגע באף אחד (העבירה שלו היא נשיאת נשק {בלי כדורים או מחסנית} ללא רשיון, לטענתו, טענה שהתקבלה על ידי המדינה ובית המשפט, הוא מצא את הנשק) ששירות המבחן ממליץ לא להרשיע אותו, שהוא מביע חרטה ומבין את חומרת מעשיו. עמדת השופט דרורי היא: "מבחינה חברתית, מן הראוי כי עונש של נשיאת נשק, גם בנסיבות מיוחדות של מציאת הנשק, מחייבות הרשעה" ואני שואל, מעבר לכל הדמגוגיה, אם נשיאת נשק בלי כדורים ומחסנית היא עבירה כל כך חמורה שמחייבת הרשעה גם שכל שאר התנאים אותם הגדיר דרורי (מאוחר יותר) קיימים, מה אפשר לומר על עבירה של פגיעה ממשית ומכוונת באדם אחר בלי להחלץ לעזרתו?! איזה מהעבירות נשמעת לך יותר חמורה? |
|
||||
|
||||
אפתח ואומר שלזרוק לאוויר שלושה פסקי דין בהם פסק השופט דרורי נגד אזרחים ממוצא ערבי ולטעון שהוא גזעני זו דמגוגיה. פסק הדין הרלוונטי היחידי מתוך פסקי הדין שהשליך הדמגוג הוא פסק הדין שציינת. הוא רלוונטי בגלל שגם שם הומלץ ע''י שירות המבחן שלא להרשיע והפעם החליט השופט שלא לקבל את ההמלצה. אודה, שלפי תחושותי העבירה שאותה ביצע האברך חמורה יותר, אבל לפני השופט דרורי לא עומדות תחושותי אלא תחושותיו, תקדימים משפטיים אחרים ונסיונו הרב בשפיטה. כמו גם טיבה של עבודת התביעה וההגנה במקרים הנידונים לפניו. הגיוני ומובן שלפעמים יקבל השופט את עמדת שירות המבחן ולפעמים לא יקבל אותה. יש לציין שהשופט הטיל על מחזיק הנשק עונש קל בהרבה מדרישות הטביעה (''מספר חודשים לכיוון השנה'', כמאמר הקטיגור). ולמרות שציין מקרים דומים למדי בהם הוטל עונש כבד בהרבה בחר להטיל עליו עונש של מאסר על תנאי בלבד. אני מקווה שהתגובה מספיק עניינית. |
|
||||
|
||||
''הגיוני ומובן שלפעמים יקבל השופט את עמדת שירות המבחן ולפעמים לא יקבל אותה.'' בוודאי, רק שהשופט מסביר גם למה הוא לא קיבל את עמדת שירות המבחן. והסיבה היא חומרת הפשע. יש כאן אי עקביות ברורה של השופט, אותו שופט שקיבל את ההמלצה דווקא במקרה החמור יותר, ויש תחושה מאד חזקה, תחושה שקריאת פסק הדין עצמו (על ההתנשאות שבתוכו) מעודדת, שהסיבות לאי העקביות נעוצות בעובדה שאחד האשמים היה חובש כיפה והשני היה ערבי, שאחד האשמים רצה להיות מציל בבריכה והשני דיין, שלאחד האשמים יש מכתבים משרים, ולשני אין (אחרי הכל, היום ברור לנו שנורמטיבי הוא לא). יכול להיות שזה לא נכון, שזאת רק תחושה, אבל כידוע, צדק צריך גם להראות, ובמקרה הזה דרורי כשל באופן מובהק. |
|
||||
|
||||
לא, מי שכשל באופן מובהק הוא מי שמביא פסיקה אחת בה יצא אברך זכאי ופסיקה אחת בה יצא ערבי חייב ומסיק ממנה מסקנות כלליות על גזענותו של שופט. א. בדוק את השורה הראשונה של פסק הדין, בעיני החוק אחזקת נשק לא חוקי היא עבירה חמורה שהעונש המירבי עליה הוא 10 שנות מאסר. ב.לפני השופט עמדה פסיקה מפורשת של בית המשפט העליון: "ב"כ הנאשם מבקש כי במקרה שלפנינו, בשל הנסיבות המיוחדות של הנאשם לא תהיה הרשעה כלל. הוא התבסס על פסק דין של בית המשפט מסוף שנות ה-70'. ברם, במקרה האמור אכן בית המשפט המחוזי קבע כי די במבחן טהור ושירות לתועלת הציבור , ללא ענישה במאסר של מעשיו, ואפילו לא בדרך של עבודות שירות. ברם, בית המשפט העליון, ברוב דעות, הפך את הדברים. עמדת הרוב (כב' השופטים משה בייסקי ושושנה נתניהו) הייתה כי המשיב שם יירצה עונש של שמונה חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי." ג. לא הייתה פגיעה קונקרטית בעתידו של הנאשם, הוא טען שבכוונתו לעבוד כמורה וכו', לא דומה טענה זו לטענת האברך שהיה בעיצומם של לימודי הדיינות שלו. (אני יודע מה דעתכם על האברך כדיין וכו', חסוך ממני את הדיון החוזר על נושא זה). בעיקרון, למרות שהשתדלתי לתאת ידי חובה של פירוט ההבדלים בין המקרים אני לא חושב שמוטלת עלי חובה כזו, תפקיד השופט הוא לבחון כל משפט ומשפט לגופו, קביעה גורפת לפיה השופט לא ירשיע בכל פעם שיומלץ לו על כך ע"י שירות המבחן אינה סבירה. |
|
||||
|
||||
קראתי את שני פסקי הדין. א. העבירה היא אמנם חמורה, אבל השופט עצמו כותב ש"במקרה שלפנינו, מדובר בהחזקת נשק ונשיאתו, במדרג הנמוך של הסיכון הכרוך בעבירות נשק... מדובר, במסגרת הספקטרום של עבירות נשק, בצד הנמוך של הסקלה" אם הסקאלה הגבוהה היא 10 שנים, הסקאלה הנמוכה (וזה בדיוק מה שהתביעה דרשה) זה פחות משנה. האברך, להזכירך, הואשם בסקאלה הגבוהה של תקיפה הגורמת לחבלה של ממש, שזה שלוש שנים (ובמקרה הספציפי, מדובר בתקיפת "מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור" שזה כבר חמש שנים). חמש שנים זה יותר משנה. ב. פסיקת בית המשפט העליון היתה קיימת גם במקרה הנוכחי (ועכשיו, בזכותו של השופט דרורי, הפסיקה תחודש כשהערעור יתקבל). ג. בשביל להיות דיין הוא צריך להיות בן 30, ז"א בכל מקרה הוא צריך לחכות ארבע שנים... רגע, כמה זמן לוקח לאדם ללמוד הוראה... אה, כן, ארבע שנים. תפקידו של השופט הוא לבדוק כל מקרה לגופו, ותפקידו של הציבור הוא לבדוק את השופט. שופט הוא לא אלוהים, אפשר לערער על ההחלטות שלו, ולכן שופט צריך להקפיד שהצדק יראה, ודרורי כשל כאן כשל חמור (הוא הרי מכיר את הפסיקות של עצמו, והיה צריך להסביר את ההבדל בין המקרים). נעצור רגע. ננסה להסביר את זה אחרת. יוסי שריד היה יושב ראש בוועדה של פרס ספיר, ו"שכח" להצהיר שקרובת משפחה שלו ערכה את אחד הספרים, ובנוסף אף הצביע בעד הספר הזה. שונאיו של שריד טענו ששריד עשה את זה בכוונה, בגלל שהוא מושחת, מעריציו טענו שרודפים אותו בגלל שהוא שמאלני. אולי הם צודקים, ואולי גם הם צודקים. מה שבטוח זה שהצדק לא נראה בגלל שיוסי שריד פישל (בכוונה או לא) בזה שהוא לא הצהיר מראש, ולו רק על מנת להסיר מעליו כל חשד. באותו אופן, גם במקרה של דרורי, אולי הוא לא באמת גזען כמו שהוא מצטייר מפסקי הדין שלו, אבל מה שבטוח שהוא פישל. השאלה שנשארה היא בקשר אליך, האם אתה ה-"איציק" של דרורי, ותגן עליו גם כשברור לך שהוא פישל? |
|
||||
|
||||
א. אברך: טענת המדינה הינה, כי אם וכאשר יורשע הנאשם (וזאת, כאמור, עמדת המאשימה, מול בקשת הסנגור להסתפק באי הרשעה), כי אז מבקשת המדינה כי יוטל על הנאשם מאסר בפועל קצר, מאסר על תנאי ופסילת רישיון נהיגה. ערבי: ב"כ המאשימה, עו"ד הרבסט, הציג במסגרת הטיעון לעונש עמדה לפיה יש להרשיע את הנאשם ולהענישו במאסר בפועל, כאשר אף התייחס לתקופת המאסר, באומרו: "לא ננקוב במספר חודשים, אך מדובר במספר חודשים לכיוון השנה". ב. משפט צייקובסקי: אני מצטט מתוך פסק דין אחר: גניבת תחמושת מן הצבא היא, כשלעצמה, בעלת חומרה רבה. יש בה משום מעילה קשה באמון. אכן, לא ניתן להציב שומר על כל חייל המשרת בצבא, בין בסדיר ובין במילואים, כדי להבטיח כי לא יטול שלא כדין תחמושת השייכת לצבא. מטבע הדברים, ניתן אמון בכל חייל המתגייס לשירות, כי לא יטול שלא כדין תחמושת. בהפרת אמון זה יש משום פגיעה ממשית באינטרס הציבורי הכללי של ביטחון הציבור ושלומו. בשל כך קיים אינטרס ציבורי חזק בכך שמי שמרשה לעצמו ליטול לרשותו תחמושת מן הצבא, שלא כדין, ייענש באופן הולם. כבר צויין בהקשר זה, כי "מתיקים לא מעטים הבאים לפנינו מודעים אנו לשכיחות גניבת נשק מצה"ל, פשיטא כי הוא מוצא דרכו למטרות עברייניות או חבלניות. האינטרס הציבורי מחייב מלחמת חרמה עם תופעה זו וענישה הרתעתית היא מחוייבת המציאות" (דברי כב' השופט מ' בייסקי בע"פ 150/87 צייקובסקי נ' מדינת ישראל, מא(4) 492). בית המשפט הוסיף ועמד על חשיבותו של אינטרס ההרתעה הכללית בסוג נפוץ זה של עבירות, וציין כי "אם אמנם יודעים אותם 'האחרים' הצפוי להם על גניבת נשק מצה"ל, דרוש הוא כי מודעות זו לא תוחלש על ידי ענישה בעבודות שירות לתועלת הציבור; זה דוקא יפחית גורם ההרתעה, ונוכח שכיחות המקרים אין לוותר עליו". לא יודע אם שמת לב, אבל המשפט (חוץ מכך שמשתמשים בו כדי להביא את הציטוט שעוד מעט אביא) - מתייחס לאדם שמחזיק באופן בלתי חוקי בנשק. ג. אני לא רואה צורך להתייחס למה שכתבת כאן, כי לא אמרת שום דבר משמעותי. אבל כל אלה רק זוטות - הנה עוד ציטוט ממשפט צייקובסקי - "בסופו של דבר, שוקל השופט - לפי מיטב הבנתו בעשיית משפט צדק - את חומרת העבירה, הצורך בהרתעת הנאשם בפניו ובהרתעת אחרים מחד גיסא, ואת אישיותו של הנאשם העומד בפניו ועתידו מאידך גיסא. התוצאה - העונש אינה אלא פונקציה של מציאת האיזון הנכון שבין הגורמים השונים או המינון הנכון של כל גורם במרשם הסופי." זה מה שהשופט דרורי עשה, בשני המקרים. אולי הוא טעה בשניהם, אולי באחד מהם, זה הכל. לא הייתי מגן כל כך על השופט דרורי אם הטענות שהיו מביאים כנגדו היו קצת יותר שקולות וקצת פחות מתלהמות מההאשמות שלך. למשל, הטיעון של אין לי כוח לקאמבק בשביל התגובה נראה לי הגיוני מאוד (עם כמה הסתייגויות) - "דרורי בחר בקייס הלא נכון להכניס לקורפוס המשפטי את הגיגי הרמב"ם והצדקת השימוש במשפט הדתי. אם היה בוחר לזכות מישהו קצת פחות עבריין, במקרה קצת פחות ברור, עם קצת יותר חרטה ראויה לשמה ואולי אף כפרה מרצון חופשי, תאמין לי שלמרות שאני חילוני הייתי מסוגל להבין את זה. הבעיה היא שזה לא הקייס הנכון, ואם זו הסיבה לפסק הדין הזה אז דרורי קפץ על הזדמנות לאישוש מעמד החרטה היהודית או מה שזה לא יהיה במקרה שלא הייתה בו חרטה מודעת וכנה, ולכן לדעתי מדובר בעיוות דין לשמו." למשל, אחרי דין ודברים ארוך בעניין ה"סליחה" עם גדי אלכסנדרוביץ אנטילופה ועוד כמה אנשים הבנתי שלרעיון המעניין מאוד של שילוב סליחת הנפגע בהכרעת הדין יש מגרעות רבות, הוא יכול לפגוע בקורבן, בנאשם, ובהכרעת הדין הצודקת. לכן אני מסתייג היום מהרעיון היפה של השופט דרורי. שהגנתי עליו בכל כוחי לפני כן. בכל מקרה, בכל מה שנוגע ההשוואה בין פסקי הדין לעיל אמרתי את כל מה שיש לי להגיד, אתה רשאי להמשיך בטענותיך על גזענות ומשוא פנים. |
|
||||
|
||||
מי זה צייקובסקי? |
|
||||
|
||||
תגובה 516912 סעיף ב'. הסנגור במשפט שמוכיח לפי האייל האלמוני שלמעלה שדרורי הוא גזען, הביא תקדים של פסיקת בית המשפט המחוזי נגד צייקובסקי (מ1977), כדי לטעון להאשמה ללא הרשעה (כך נפסק במשפט צייקובסקי, שגנב נשק), ענה לו השופט שבערעור המדינה לבית המשפט העליון שונתה הפסיקה להרשעה ומאסר בפועל. בין השאר דנים שופטי העליון בערעור המדובר גם בהלכות "האשמה ללא הרשעה" ונראה שפסק הדין הפך לתקדים חשוב בהכרעות משפטיות בנושא, מהדיון שלהם לקוח הציטוט השני שלי בתגובה הקודמת. |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
ונראה שהמקור העיקרי לכתבה הוא מסביבתה של התובעת. לדוגמה: (לא קראתי את פסק הדין או הדיון ולכן מה שנכתב כאן הוא סתם ספקולציה פרועה שלי) השופט הזכיר שם שהנאשמת היא מניפולטיבית. כמוכן הוא קיבל את עמדת הנאשם שהיה ביניהם (הנאשם והנערה) רומן ממושך. אם נקבל את ההנחות הללו, אפשר לטעון שסילוקו של הנאשם מביתו עוזר לחזק את השקר/מניפולציה שלפיו הוא האשם כאן ולכן להוריד מחומרת הסטיגמה. ולחילופין, אם נקבל את אותן הנחות אפשר גם לטעון שהיא סתם רוצה לנקום ע"י סילוק הנאשם מביתו. (ברגע שמגדירים אותה כמניפולטיבית, מרחב התמרון להאשמתה גדל בהרבה) ושוב, כל ההודעה האחרונה היא ספקולציה פרועה שלי על מה יכול להיות ההגיון של הפסיקה האחרונה. |
|
||||
|
||||
נשים הן מניפולטיביות מטבען, לכן קצת מיותר לומר גם על המתלוננת שהיא כזאת. חוץ מזה דעתן קלה, ובעיקר - בגיל הזה - דעתן כלה: צירוף של השתיים הוא קטלני במיוחד. והיא ודאי גם חוששת שאם יחזור בחיר ליבה להתגורר בשכנות, היא לא תתאפק מלפתותו בשנית. |
|
||||
|
||||
ואלה אתה יכול להיות זמר אופרה. |
|
||||
|
||||
זמר לא. אולי כותב הליברית. (האמת שעזרתי פעם בכתיבת ליברית... אלה היו הימים). |
|
||||
|
||||
זה הפך לשיטה- כל עו"ד שלא מרוצה מפס"ד רץ לתקשורת אין דבר יותר קל מלהציג פס"ד שניתן נגדך כקודר ונוראי כל כך. זו ההתמחות של עורכי דין. גם אין יותר קל מלמצוא עיתונאי שיפרסם את זה, במיוחד כשמדובר בשופט כמו דרורי, שהתקשורת עסוקה כבר במלוא המרץ בלשפד אותו על מנת למנוע את מינויו לעליון (וכבר הצליחה). אז הנה הצעה: חבל על כל הכסף והזמן שמושקעים במדינה הזאת בהחזקת מערכת שיפוטית עצמאית. הרי הסוביודיצה והעצמאות השיפוטית מזמן פשטו את הרגל. במקום זה אפשר למנות את הכתב לתובע, שופט ותליין גם יחד. עורכי הדין יכתבו לו כתבות, ומי שיהיו לו כותרות סנסציוניות יותר יזכה, ואת השני יעלו על המוקד בכיכר העיר לקול מחיאות הכפיים של הטוקבקיסטים. |
|
||||
|
||||
סוב־יודיצה? לא מדובר כאן על משפט שהסתיים? דרך אגב, במקרה הזה נראה שהתקשורת מלאה בהצלחה את תפקידה. על הפרק היה מינויו לתפקיד חדש. אני חושב שרוב המגיבים כאן בדיון סבורים, אפילו לאחר התעמקות בפרטי המקרים, שדרורי אינו ראוי לתפקיד. |
|
||||
|
||||
למישהו יש מושג מה עניין התינוק והמיחם? |
|
||||
|
||||
תגובה 516742 |
|
||||
|
||||
תודה, כבר ראיתי ולא היה לי כוח לחרמפפפ...:) ואיפה טוב ליבו הידוע של דרורי ביחסו לתינוק המסכן? אולי גם התינוק נראה לו מניפולטיבי והוא גרם בעצמו לכוויותיו? |
|
||||
|
||||
הרי הורא לטבול את הפרחח במים פושרים! מספיק להתפנק! |
|
||||
|
||||
מים פושרים עם צבע. לא שהבנתי מה ייתן לו הצבע, אלא אם נראה לו שהתינוק הזה הוא ניר לקמוס. |
|
||||
|
||||
הצבע כדי לבדוק אם יש חפיפה בין הכוויות לבין כתמי הצבע, או שהמניפולטור הקטן שוב עושה פוילשטיקים. |
|
||||
|
||||
שאלת תם: אתה באמת חושב שההחלטה הזו של השופט דרורי מגוחכת? |
|
||||
|
||||
אני מתנצל על ההתערבות: ההחלטה אינה מגוחכת אלא לא נכונה; מה שמגוחך הוא כל ניהול המשפט ופסק הדין. |
|
||||
|
||||
למה? אני שואל לגבי התינוק והצבע. |
|
||||
|
||||
התינוק הספציפי סבל מכוויות וכבר הוכנס פעם אחת למיחם והדעת נותנת שהוא יחשוש מפעם נוספת. אם כי אפשר להתייחס לזה כמעין תרפיה נגד פחד- נפלת מהאופניים, עלה עליהם מייד שוב (סרקזם, כן?). כמו שאמרתי במקום אחר, הרעיון הבסיסי של ביצוע בדיקה כזאת הוא סביר, רק לא עם התינוק הנפגע. |
|
||||
|
||||
נראה שללא ראיה מפורשת לעניין, מחוץ לפרוטוקול הדיון בכנסת, שבקריאה שטחית (שלי) נראה כשטחי למדי, וכשלא ברור עד כמה מדוייקים דברי עורכת הדין (לפי הבנתי היא פרשה מהתחום (עבודה סוציאלית) כמה שנים לפני ועובדת סוציאלית אחרת פנתה אליה), כל הדיון כאן (כולל העקיצות) הוא קצת בלי בסיס. אבל בכל זאת, אם מותר גם לי לחטוא קצת, נראה שעמדה בפני השופט דרורי ההכרעה אם לנתק ילד מאימו, וכדי להיות בטוח שיש סיבה טובה לבצע החלטה קשה כזו הוא ביקש לבחון את העדויות עד שלא יהיה שמץ של ספק בעניין, אני לא מוצא סיבה ללעג. ד''א אפשר להניח שאם היו אומרים לשופט דרורי שאפשר לבדוק את המקרה באותה מידה של ביטחון עם בובה וכו' הוא לא היה מתנגד. |
|
||||
|
||||
מצטער. שאלת אל איציק למה עניין התינוק והצבע הוא לא רעיון טוב. קבלת תשובה. אפילו אם לדעתך דברי עורכת הדין אינם מדוייקים, *עדיין* זה מגוחך לטבול את אותו התינוק במיחם. אנחנו עכשיו דנים בשאלה האם פעולת השופט *על פי הפרוטוקול* היה סביר. אפשר לפתוח בדיון אחר, מקביל, האם אתה מאמין לפרוטוקול. |
|
||||
|
||||
קיבלתי תשובה (זה מגוחך), עניתי לה (זה לא מגוחך, לדעתי, בהתחשב בחומרת ההחלטה שעמדה לפני השופט), ואגב כך ציינתי שהדיון קצת חסר בסיס. |
|
||||
|
||||
אז לדעתך לא מגוחך לטבול תינוק פצוע ( מכוויות) בתוך מיחם עם צבע? נראה לי שמי שחושב כך מספק עילה מצויינת להרחקת ילדו ממנו. אני חוזר על דעתי - עקרונית הבדיקה הגיונית, אבל לא באמצעות ילד שסובל מכוויות. 1 נזהר בקפאין. |
|
||||
|
||||
טובה עשו לנו מציעיו של משה דרורי שגרמו להרמת מסך מעל העולם המישפטי שהוא מייצג- אולי בקיצוניות. |
|
||||
|
||||
וטובה עשתה לנו הקופאית האתיופית האמיצה שבזכותה נחסכה מאיתנו ישיבתו העליון. |
|
||||
|
||||
וטוב לראות שגזענות פטרונית יש גם באייל. |
|
||||
|
||||
במה אתה רואה פטרונות? |
|
||||
|
||||
בתגובה של האייל האלמוני שמעלי. |
|
||||
|
||||
כן, האלמוני הזה הוא אני. מה באותה תגובה נראה לך פטרוני? |
|
||||
|
||||
''הקופאית האתיופית האמיצה''. |
|
||||
|
||||
היא קופאית (או לפחות הייתה כזו בתקופת ה''אירוע''). היא אתיופית, אני מקווה שלקורא לה כך אין פירושו התנשאות. היא אמיצה - לדעתי אמיצה מאוד - משום שאני, לפחות, ונראה לי שגם רוב מכריי, לא הייתי מעזה להתייצב מול מכונית שעם נהגה כבר התחלתי להסתכסך, אלא אם כן הייתי משוכנעת לחלוטין שהנ''ל לא ייסע כשאני עומדת שם. ולו הייתי משוכנעת בכך, והוא היה נוסע, ודאי לא היו לי התעוזה (וגם לא התושיה) לחשוב לטפס על מכסה המנוע כדי שלא להידרס. ודאי לא לחשוב על זה די מהר כדי לבצע את הטיפוס בזמן. אני לא חושבת שיש כאן איזושהי פטרונות. |
|
||||
|
||||
אני מקווה ששכנעת את עצמך, קשה לחיות עם האשמה בגזענות ומצפון ליברלי. |
|
||||
|
||||
הרשה לי לשאול אותך אתה *היית* מעז לפעול כמוה? |
|
||||
|
||||
עשיתי בצעירותי משהו מטומטם לא פחות, עצרתי בגופי משאית בפתחו של בית קברות. |
|
||||
|
||||
? |
|
||||
|
||||
לקרוא לה אתיופית, אולי זאת לא היתה התנשאות עד לפני זמן מה. עכשיו, אחרי שזה הופיע בכותרות, בכתבות ובתגובות בכל הנט איזה 5000 פעמים, בחלקן כשהאיזכור הזה הוא כבר באמת מיותר ולא לעניין - זה כבר נהיה כן התנשאות, או אם המילה התנשאות נראית לך לא מתאימה - זה נהיה מקור לרגישות מיוחדת, כך שעכשיו כבר אין צורך לציין את הפרט הזה, לא ברצינות ולא באירוניה, אלא אם כן זה מופיע כפרט אינפורמטיבי ("התלמיד, בן העדה האתיופית, עלה ארצה עם משפחתו בשנת..."). |
|
||||
|
||||
צר לי, אבל אינני רואה שום דבר מעליב בתיאור ''אתיופית''. בשביל זה ודאי שאינני די גזענית. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי מעליב אלא מתנשא או מעורר רגישויות מיוחדות, בעקבות אירועים מסויימים. אבל עכשיו את כבר באמת מיתממת באופן שאין לי את היכולת, או הידע, להתמודד איתו. אין גם שום דבר מעליב בתיאור ''יהודי'', ובכל זאת, כתוצאה של היסטוריה מסויימת, ממושכת וכואבת - בפועל, בארצות ערב, למשל, ובעוד מקומות, התואר הזה מעליב, גם אם לא אותך אישית. |
|
||||
|
||||
אני בהחלט לא מיתממת, וגם נראה לי שאתה ממש טועה. קשה לי מאוד להאמין שמי שבא מאתיופיה חש עלבון אם קוראים לו אתיופי. |
|
||||
|
||||
הפרא האציל [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
כמו כן: |
|
||||
|
||||
את מושג פרא האציל אני מכירה את זה של הכושי המאגי לא, ולגבי שניהם אינני מבינה את הקשר. |
|
||||
|
||||
The magical negro is typically but not always "in some way outwardly or inwardly disabled, either by discrimination, disability or social constraint," often a janitor or prisoner. וטובה עשתה לנו הקופאית האתיופית האמיצה שבזכותה נחסכה מאיתנו ישיבתו בעליון.The magical negro serves as a plot device to help the protagonist get out of trouble, typically through helping the white character recognize his own faults and overcome them. וטובה עשתה לנו הקופאית האתיופית האמיצה שבזכותה נחסכה מאיתנו ישיבתו בעליון.Although he has magical powers, his "magic is ostensibly directed toward helping and enlightening a white male character." Although from a certain perspective the character may seem to be showing blacks in a positive light, he is still ultimately subordinate to whites. He is also regarded as an exception, allowing white America to "like individual black people but not black culture." וטובה עשתה לנו הקופאית האתיופית האמיצה שבזכותה נחסכה מאיתנו ישיבתו בעליון.To save the white protagonist, however, he would do anything, including sacrificing himself, as Sidney Poitier portrays in The Defiant Ones, the prototypical magical Negro movie.2 Note that Poitier's character is also saved by the white protagonist, as the two help each other throughout the film. וטובה עשתה לנו הקופאית האתיופית האמיצה שבזכותה נחסכה מאיתנו ישיבתו בעליון.בקיצור, היא "קופאית" "אתיופית" "אמיצה", שהקריבה את עצמה (בלי ידיעתה, אפילו), כדי לחלץ אותנו מהשופט המרושע דרורי. |
|
||||
|
||||
הקופאית האתיופית איננה ''מוגבלת'' בשום צורה. היא לא עזרה לחברה הישראלית לזהות את פגמיה. היא לא כפופה ל''לבנים'' בשום צורה. היא לא הקריבה את עצמה כדי להציל גיבור לבן כלשהו, ושם גיבור לבן לא הציל אותה. היא כן קופאית אתיופית אמיצה, היא אכן חילצה אותנו מהשופט דרורי, לא אמרתי שדרורי מרושע, והיא לא הקריבה את עצמה לצורך העניין (תודה לאל). |
|
||||
|
||||
צר לי שאינך רואה את הדמיון בין ההצהרה שלך (והצהרות רבות אחרות בשיח הישראלי על פסק הדין) לארכיטיפ של ''הכושי הפלאי''. |
|
||||
|
||||
צר לי על צערך. |
|
||||
|
||||
צר לי גם שאינך רואה שהיא אמיצה. |
|
||||
|
||||
המעשה שלה עומד על הגבול הדק שבין אומץ לטמטום. |
|
||||
|
||||
אומץ הוא לרוב סוג של טמטום. |
|
||||
|
||||
תלוי לאיזו מטרה הוא משמש, אם כוונתה של ה"קופאית האתיופית האמיצה", הייתה להציל אותנו מפני השופט הנורא והמתנשא והגזען והדוס והלוקח שוחד משה דרורי, המעשה שלה הופך ליותר אמיץ ממטומטם, אם המטרה שלה הייתה להראות לדוס מה זה, לא לאכזב את מעסיקיה, או מן תחושת צדק אבסולטי של "לא במשמרת שלי" - יותר מטומטם מאמיץ. מנסיוני כמאבטח, כמו שציינתי כאן - תגובה 517993 זה היה יותר טמטום מאומץ. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
That Magical Negro All Over Again
|
|
||||
|
||||
אני אנסה להתנסח אחרת: אני לא מבין מה זה "יותר מטומטם מאמיץ" או "יותר אמיץ ממטומטם". כמו שהתנין לא יכול להיות יותר ירוק מארוך, ככה מעשה לא יכול להיות יותר אמיץ ממטומטם. הוא יכול להיות אמיץ ומטומטם, פחדן ומטומטם, אמיץ וחכם או פחדן וחכם. |
|
||||
|
||||
זו דרך ביטוי, בנאדם. |
|
||||
|
||||
אז בו תנסה להתבטא בדרך אחרת. כשאתה אומר ש"המעשה שלה עומד על הגבול הדק שבין אומץ לטמטום" על איזה מארבעת הגבולות1 היית ממקם אותו? 1 א. הגבול בין מעשה {אמיץ וחכם} למעשה {אמיץ וטפשי} ב. הגבול בין מעשה {אמיץ וחכם} למעשה {פחדן וחכם} ג. הגבול בין מעשה {פחדן וטפשי} למעשה {אמיץ וטפשי} ד. הגבול בין מעשה {פחדן וטפשי} למעשה {פחדן וחכם} |
|
||||
|
||||
בין א' לג'. |
|
||||
|
||||
מה, היא עומדת על גבול בין שני גבולות? |
|
||||
|
||||
האם אפשר לפרש אחרת את התגובה? |
|
||||
|
||||
המעשה שלה חצה בהרבה את הגבול לכיוון הטמטום. היא בסה"כ הקריבה את עצמה בשביל 10 שקלים-לא שלה אלא של המעסיק שלה. בשביל עצמה היא לא היתה זורקת את עצמה לפני מכונית. |
|
||||
|
||||
לא, לא. המעשה שלה היה מעשה אזרחי למופת. לא עשרת השקלים של המעסיק הם מה שהיא הצילה, אלא דמותו של בית המשפט העליון. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שאתה מתבדח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |