|
||||
|
||||
רציתי להעתיק לכאן את הקטעים היחידים בפסק הדין שקראתי. הקטע הראשון מתאר את העובדות: 1. ביום 1.1.06, סמוך לשעה 14:00, נהג הנאשם רכב מסוג סובארו (מ.ר ...) שבבעלותו (להלן - הרכב), ביציאה מהחניון של השוקניון ברחוב אגריפס בירושלים (להלן - החניון). 2. באותה עת עבדה ... (להלן - המתלוננת) כקופאית בחניון. בין המתלוננת והנאשם התפתח ויכוח על דמי החנייה. 3. המתלוננת נעמדה מול הרכב של הנאשם וניהלה עמו ויכוח כאשר הרכב עומד מנסיעה. 4. במהלך הויכוח, ועל אף שהמתלוננת עומדת צמוד לחזית הרכב, החל הנאשם בנסיעה ופגע במתלוננת באמצעות פגוש הרכב. 5. כתוצאה, נפלה המתלוננת על מכסה המנוע של הרכב. הנאשם המשיך בנסיעה, תוך שהוא מתעלם מכך שהמתלוננת על מכסה המנוע, ויצא מהחניון, מרחק של כ-20 מ'. כל אותה עת, נאחזה המתלוננת במכסה המנוע, על מנת שלא ליפול. 6. ביציאה מהחניון, פנה הנאשם לכביש הראשי. המתלוננת איבדה את שיווי המשקל ונפלה. 7. כתוצאה מהנפילה, נחבט ראשה של המתלוננת בכביש, היא איבדה את הכרתה במקום לזמן קצר ופונתה לבית החולים. כתוצאה מהחבטה, סבלה המתלוננת מכאבים ונפיחות בראשה. 8. הנאשם עזב את המקום, מבלי שהגיש למתלוננת כל עזרה שהיה ביכולתו להגיש בנסיבות העניין. 9. במעשיו אלו, תקף הנאשם אדם וגרם לו בכך חבלה של ממש, וכן לא הגיש עזרה שהיה ביכולתו להגיש בנסיבות המקרה לאדם שנפגע בתאונה, בהיותו נוהג רכב המעורב בתאונה." הקטע השני הוא סעיפי האישום: 1. תקיפה הגורמת לחבלה של ממש - עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. 2. הפקרה לאחר פגיעה - עבירה לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה". הקטע השלישי הוא התוצאה: "...ואני מחליט שלא להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום." פסק הדין ניתן על סמך פרשנות משפטית, כאשר העובדות עצמן אינן שנויות במחלוקת מהותית. (הפרקליטות הסכימה להתפשר על מרחק גרירה של 15-20 מטר במקום 20, וכנראה שאבדן ההכרה של המתלוננת לא ניתן להוכחה באופן מדעי) אין קשר בין פסק הדין ובין חוקי המדינה. כל פסק הדין הוא עלה תאנה על מעשה הנבלה, וכגודל מעשה הנבלה גודלו של עלה התאנה. אינני מבין על מה ולמה ההשתלחות בשופט הדגול. הרי מצד אחד בן למשפחה רבנית מיוחסת ומהצד השני כלבה אתיופית. פסק הדין ניתן לפי השקפת עולמו של השופט, פסק הדין ארוך ומלומד, מה הבעייה? השופט דרורי, לפי פסק דין זה, מתאים בהחלט להיות שופט בבית המשפט העליון. |
|
||||
|
||||
1.5) יש לציין שלפני כן הוא עבר מחסום אחר שלא כדין, אבל בכך לא הואשם. קישור למצלמת האבטחה:http://www.mako.co.il/news-law/legal/Article-9ab1564... |
|
||||
|
||||
בהחלטה לגבי מעצרו של הנאשם (אצל שופט אחר) נאמר כי "אין חולק שמדובר בנסיעה איטית". רק לי נראה על פי הסרטון שהנסיעה דווקא לא היתה איטית במיוחד? |
|
||||
|
||||
תודה. אני חייב להודות שלאחר הצפיה, הארוע נראה לי פחות אלים וחד צדדי ממה שדמיינתי על סמך התאור המילולי. הקופאית נראית רצה אחר המכונית, ומנסה ביוזמתה לעצור אותה בגופה, ולבסוף מתישבת על מכסה המנוע. אני דמיינתי לעצמי שהמכונית נגחה בכח ברגליה של הקופאית, ומעוצמת החבטה נפל פלג גופה העליון על מכסה המנוע. אני לא בטוח עכשיו שפסק הדין הוא ''מעשה נבלה'' כמו שחשבתי קודם. |
|
||||
|
||||
מה דינו של נהג שדרס בטעות הולך רגל ועזב את זירת הארוע בלי להגיש עזרה? |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שרואים בסרטון ארוע של דריסה. אני חושב שטעתי בחריצת דין ללא ידיעה מלאה של הארועים. |
|
||||
|
||||
בלי קשר למה שהביא למפגש בין השומרת למכסה המנוע, הנאשם עזב את זירת האירוע ולא טרח לעזור למישהי ששכבה על הכביש. מה היה קורה אם במקרה אותו נאשם היה דורס איזשהו "מתאבד שיעי" שהתפרץ לכביש? גם אז הוא היה מפקיר אותו? כלומר: חוסר העזרה לאחר הדריסה היא בעיה כשלעצמה, ללא קשר לאשם בפגיעה. |
|
||||
|
||||
אני מסכים. התנהגות הנאשם לא הייתה ראויה במהלך כל התקרית. המשך הנסיעה כאשר הקופאית נישאת על מכסה המנוע היא התנהגות תוקפנית, אלימה, וכך גם הנטישה. אני חושב שהתנהגות הקופאית היתה תוקפנית ולא ראויה גם היא. הנאשם היה צריך לשלם עבור החניה, ובוודאי לא לנסות לחמוק מהקופה בגלל ויכוח על סכום פעוט - אבל אם כבר חמק מהשער, הקופאית לא הייתה צריכה לרוץ אחריו ולנסות לעצור את מכוניתו בגופה ולבסוף להתישב על מכסה המנוע שלו. אני לא יודע מה מקובל בפסיקה במקרים של נטישה לאחר תאונה, זה לא נראה לי מקרה של ''דריסה'', ואני לא יודע אם מגיע לנאשם עונש חמור יותר ממה שקיבל. |
|
||||
|
||||
" חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו." מזל שהבן שלי השתתף בבי"ס בשעורי העשרה "פרחי משפט". |
|
||||
|
||||
"העובר על הוראות סעיף 1 לחוק זה, דינו – קנס". |
|
||||
|
||||
אכן מעשה נבלה. בסרטון מופיע השעון של מצלמת האבטחה. התבונן בו וראה איך עורכי החדשות עצרו את הזמן בכוונה בזמן הפגיעה. |
|
||||
|
||||
ראינו את אותו סרטון? בלי ספק, הקופאית בתחילה רצה וכמעט מזנקת על הרכב כדי לעצור אותו לבל יברח, אבל זה *לא* אירוע הדריסה. אם תשים לב לסרטון, הרכב עוצר בעקבות מה שהקופאית עושה, ואישה אחרת ניגשת אל הנהג וכנראה צועקת עליו משהו. מייד אחרי כן הסרטון "קופץ" קדימה (כי חברת החדשות ערכה אותו) כפי שניתן לראות מכך שהאישה שהלכה לצעוק על הנהג נמצאת במקום אחר לגמרי (מאחורי הרכב), ואז הנהג מתחיל לתת גז ממצב של עמידה, בזמן שהקופאית עדיין עומדת לפני הרכב, והקופאית המסכנה עוד מנסה לרוץ אחורה ולברוח אבל פשוט מתעופפת על מכסה המנוע. אחרי שראיתי את הסרטון אני עוד יותר מזועזע מהפרשה מאשר הייתי קודם. |
|
||||
|
||||
צפיתי בסרטון פעם נוספת, ועכשיו אני מזועזע יותר מלאחר הצפיה הראשונה, אבל עדיין מזועזע פחות מלאחר קריאת התאור המילולי. יתכן שאם הסרטון היה כולל גם את נפילת הקופאית והחבטה בראשה, הייתי מזועזע אפילו יותר מהזעזוע שגרם לי מהתאור המילולי. אחרי הזיגזוג הזה יש לי הערה ביקורתית: הקופאית לא ממש "התעופפה" אלא התישבה. אפרופו התעופפות, אם במקום הקופאית היתה כאן טריניטי מהמטריקס היא לא הייתה מתישבת כמו פדלאה על מכסה המנוע, אלא הייתה מתעופפת, מבצעת סלטה מושלמת ובאגרוף מדוייק אחד מעבירה את גיבורנו לעולם שכולו טוב. |
|
||||
|
||||
נראה לי שגוי לקרוא לזה ''התיישבות''. היא ניסתה להסתלק משם, אבל נאלצה להרים את הרגליים בגלל שהמכונית דחפה אותה. זו אולי לא התעופפות, אבל זה יותר קרוב לזה מאשר התיישבות, ובוודאי שלא כדאי להשתמש במילה שיש לה קונוטציות של בחירה או נוחות. אשרינו שאנחנו מתקטננים על הפרטים הללו. אם הקופאית הייתה נהרגת, כנראה לא היינו עושים את זה. |
|
||||
|
||||
סמולני עלוב! בטח רצית להגיד שאין דבר כזה התישבות, רק התנחלות! שתדע לך ששום מתנחלת אמתית לא היתה מרשה לעצמה ליפול ממכסה המנוע, אלא תופסת שם אחיזה של ממש! וגם מפריחה את המקום ולא משאירה אותו חלק כמו איזה מכסה מנוע! |
|
||||
|
||||
ראה התייחסותו של יוסי גורביץ מידענו לעניין. |
|
||||
|
||||
נו, עוד פוסט שאין להתגאות בו. כאילו אינו יודע ממקור ראשון עד כמה ''משיח'' הוא עניין תיאורטי אצל דתיים מודרניים. חבל שמישהו כיוסי בוחר להתמכר לדמגוגיה. |
|
||||
|
||||
לא בגלל ''המשיח'' הבאתי את הפוסט הזה- התפיסה החילונית והאנטי דתית של יוסי ידועה. לא בגלל ה''משיח'' כתב דרורי את פסק הדין שלו. השאלה היא עד כמה מובנית הגזענות והשוביניזם בדת היהודית וכמה צריך שופט או מלומד דתי להאבק ביסודות הגזעניים והשוביניסטיים הללו. האם אנשים דתיים שתפיסת עולמם הומניסטית, צריכים להזדקק לאקרובטיקה כדי לגשר בין היסודות הללו. |
|
||||
|
||||
השאלה היא האם הפסק הזה נובע מגזענות או משוביניזם, כלומר האם השופט היה פוסק באותו אופן אילו היה מדובר במאבטח לבן במקום במאבטחת אתיופית. כתבתי כבר קודם שלדעתי כן. |
|
||||
|
||||
אבל זה לא מה ששאלתי שם. שאלתי האם הוא היה נוקט בגישה דומה אלמלא חוות הדעת החיוביות שהדורס קיבל. אם סתם בוזגלו יעמוד למשפט ויביא עדות אופי של בוזגלו האב ושל סתם שני מכרים שלו (אשר אינם מכירים ישירות את הבן הדורס), האם גם לו תעמוד זכות התשובה? |
|
||||
|
||||
כפי שאמרתי - אני מאמין שכן. קרא את פסק הדין; זו תפישה עקרונית של דרורי. אולי היוצא מן הכלל הוא חוות הדעת של שרות המבחן - אילו הוא לא היה מקבל תסקיר שממליץ לא להרשיע סביר שהתוצאה היתה אחרת. |
|
||||
|
||||
אז אם כבוד השופט רחום וחנון וארך אפיים, למה יש אנשים שלא רוצים להשפט אצלו? |
|
||||
|
||||
אני? לתועבה הזו אני לא מתקרב (ולכן גם לא נתתי כאן קישור ישיר). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא הבנתי בכלל מה עושים במשפט עדי אופי לגבי בוזגלו (ביטון, בעצם) האב. אגב, האם גם התביעה רשאית להביא חוות דעת שליליות על האב, במידה שהיא מוצת כאלה? והאם במקרה שאועמד בעתיד למשפט כלשהו, חו"ח, אוכל להשתמש להגנתי בעדויות על אופיה של סבתי הצדקת ז"ל? |
|
||||
|
||||
זה תלוי פחות במידת צדיקותה של סבתא ז"ל, והרבה יותר במעמדה ובשרידי השפעתה במסדרונות הרבנות הראשית, אם נשארו שרידים כאלה. עדי האופי במקרה שלפנינו הם בעלי מעמד והשפעה ובכך תועלתם. הבאת ה"עדויות" שלהם נועדה לרמוז לשופט עם מי, ובייחוד עם מה, לא כדאי "להתעסק" <הצב כאן בדיחה עדתית-פוליטית מתאימה>. השופט אכן קלט את הרמז ופעל לאורו - אבל הזיע קצת יותר מדי וגילה קצת יותר מדי תפוקה (לפחות אם מודדים במספר העמודים - עניין המושך לא מעט תשומת לב, כשמדובר בתביעה שולית כזאת), מה שבסופו של דבר היה, כמסתבר, בעוכריו. |
|
||||
|
||||
כן, טוב, אני עדיין תוהה איזו הצדקה *גלויה" אפשר לתת להן, במידה שהפרקליטות מתנגדת. הרי אי אפשר לומר לפרוטוקול, "השופט צריך לדעת שלא כדאי לו להתעסק עם X". |
|
||||
|
||||
למען הסדר הטוב: בדקתי עכשיו מספר כתבות העוסקות בפרשה ובאף אחת מהן לא מופיע המונח "עדויות אופי", אלא רק "מכתבי המלצה" - מונח שלא ברור עד כמה הינו בעל משמעות משפטית (ברור, כמעט מעבר לכל ספק, כי המכתבים הותירו את רישומם על השופט באופן אישי - אך זה אינו פותר את שאלת מקומם הרשמי בבית המשפט, כך שתהייתך-תהייתנו עודנה במקומה). |
|
||||
|
||||
''אך זה אינו פותר את שאלת מקומם הרשמי בבית המשפט, כך שתהייתך-תהייתנו עודנה במקומה''. זה מעלה תמהיהה על מקומם בכלל-לא רק הרשמי- בבית המשפט. |
|
||||
|
||||
אני מניח שכן, מסיבה פשוטה אחת: התסקיר של שירות המבחן המליץ גם הוא על עונש שאיננו כולל מאסר והרשעה וכל השאר. |
|
||||
|
||||
הבאתי את הפוסט הזה כי מה שיוסי טוען הוא שהגזענות והשוביניזם מובנים בתוך הדת היהודית. תוספת שלי: לא כל היהודים הדתיים הם גזענים או שוביניסטים אבל זה בגלל שהם התאמצו לא להיות כאלה. |
|
||||
|
||||
אנקדוטה, חלק גדול מהגזענים השובניסטים שבין מכרי, רחוקים מהדת ואף סולדים ממנה. |
|
||||
|
||||
לצערנו זו איננה אנקדוטה אלא עובדה- לדת אין מונופול על השוביניזם והגזענות. הטענות של גורביץ ורכלבסקי הן שהגזענות והשוביניזם מובנים ביהדות. מכריך וגם מכרי מבין החילוניים יכולים להיות גם פשיסטים, גזענים ושוביניסטים . |
|
||||
|
||||
מה לעשות? הרעיון של "עם בחירה" הוא גזעני/שוביניסטי מטבעו. |
|
||||
|
||||
היה מי שאמר: יש אנשים רעים שעושים מעשים רעים, ויש אנשים טובים שעושים מעשים טובים. הדת גורמת לאנשים טובים לעשות מעשים רעים. |
|
||||
|
||||
כמו להקים את "יד שרה", נניח? |
|
||||
|
||||
אף אחד לא אמר שהדת גורמת לאנשים טובים לעשות *רק* מעשים רעים. |
|
||||
|
||||
מצאתי מי אמר את זה (בערך): סטיבן ויינברג. With or without religion, you would have good people doing good things and evil people doing evil things. But for good people to do evil things, that takes religion.
|
|
||||
|
||||
כתבתי קצת על הנושא הזה פעם: תגובה 344646 |
|
||||
|
||||
הבעיה שאנחנו דנים עליה, קיימת אצלנו באופן קשה יחסית בגלל שהחלטנו שהסמכויות על דיני האישות יהיו בידי העדות הדתיות - היא לא הפרידה בין הדת למדינה. אם היתה קיימת כאן הפרדה בין הדת למדינה, היו דבריהם של יוסי גורביץ וספי רכלבסקי בעלי אופי אקדמי יותר ופחות נוגע לכל אחד ואחד וממילא לא היינו רואים את הדיונים האלו. הוצאתי פעם תמצית פרטים ממשרד הפנים והיה כתוב שם שהדת שלי היא הדת היהודית. במדינה דמוקראטית-מודרנית, דתיותו של אדם איננה עניין לרישום במרשם האוכלוסין; אף אחד לא שאל אותי לאמונתי אלא שאימי יהודיה ולא המרתי את דתי. |
|
||||
|
||||
כבר כתבתי לא פעם שהייתי מבטל את כל מעורבות המדינה בתחום האישות כך שהיא לא תרשום כלל נישואין וגירושין. |
|
||||
|
||||
בשביל זה צריך לבטל את ההכרה במבנה המשפחה (מס־הכנסה, משכנתא, ועוד). שינוי מסדר הגודל של הפרדת הדת מהמדינה. בניגוד להפרדת הדת מהמדינה, אני לא מצליח לחשוב כרדע על דוגמה של מדינה שבה אין הכרה במוסד הנישואים. |
|
||||
|
||||
קח את מה שקיים היום לגבי ידועים בציבור ותחיל אותו על כלל האוכלוסיה - זה צריך להיות די פשוט. אם נדרשים תיקונים נוספים אפשר להמשיך משם. |
|
||||
|
||||
ואוו, רעיון מקורי! או שלא, ראה דיון 471. |
|
||||
|
||||
התגובה שלך נשמעת קצת תוקפנית - אז מה, אם גם ירדן חשב על זה אז הרעיון רע? (תגובה אחרת אשאיר בדיון עצמו) |
|
||||
|
||||
לא היתה כוונה לתקוף. רק להתבדח, שאין דבר שלא נאמר כבר תחת שמי האייל. |
|
||||
|
||||
ואילו מאבטחת אתיופית היתה דורסת בכוונה תחילה את בן הרב? |
|
||||
|
||||
אין לי מושג. גם אין לי מושג מה היה קורה אילו בן הרב היה מאבטח ולקוח ערבי היה דורס אותו (אם כי ההימור שלי הוא שבמקרה הזה נטייתו של השופט היתה להחמיר יותר). |
|
||||
|
||||
לו לקוח ערבי היה דורס מאבטח הוא לא היה מגיע למשפט, אלא לבית הקברות. |
|
||||
|
||||
לי די ברור שהוא לא היה פוסק כך לו היה מדובר מאבטח ולא במאבטחת, בלי קשר לצבע. |
|
||||
|
||||
המשפט ''חבל שמישהו כיוסי בוחר להתמכר לדמגוגיה'' שקול ל''חבל שהשמש זורחת בבוקר''. ברגע שזה מגיע לנושאי דת ודתיים, גורביץ' מאבד כל שיקול דעת והגיון והופך לגרסת הבלוג של ספי רכלבסקי. |
|
||||
|
||||
הייתי מעדיף לראות אצלך התמודדות עם הטענות שלהם -אני משוכנע שאתה מסוגל לזה- ולא כתיבת פסקה סתמית שהם מאבדים כל שיקול דעת והגיון כשהם עוסקים בענייני דת. |
|
||||
|
||||
אין לי שום צורך להתמודד עם זה. התמודדו די לפני. הטענות שלהם הן מסוג ה'תוכיח שאין לך אחות', שאצל רכלבסקי לפעמים מלוות בבורות מביכה (כך למשל את אחד מנוסחי קידוש לבנה הוא מביא כאיזו כתובת ש'נתגלתה על קיר בית כנסת בירושלים'). לא כל טינופת ראויה לתגובה. |
|
||||
|
||||
תגובה 514955 |
|
||||
|
||||
לא תמיד היה כזה, אבל אין לי חשק להאריך. |
|
||||
|
||||
יוסי גורביץ הוא גזען אנטישמי. אני לא מבין מדוע אתה מפנה אליו. אני כבר מזמן מחקתי אותו מרשימת הבלוגים שאני קורא. פשוט נמאס עלי. בהתחלה עוד שעשע אותי עם השטיקים שלו כמו לכנות את צה''ל ''הבהמה הירוקה''. למרות שאני מתנגד לדעותיו, עקבתי אחר הבלוג מפני שראיתי בו דובר רהוט ומעניין של השמאל הקיצוני, שלפעמים מוכן ''להכניס'' גם למחנה שלו. אבל עם הזמן העניין פחת, האנטישמיות והצדקנות הילדותית שלו היו לי לזרא. סתם איש שוליים תמהוני. |
|
||||
|
||||
אני רואה שיוסי גורביץ מעורר בך כעס רב. גזען אנטישמי? משהו כמו לה פן, היידר, אולי נצפין קצת מהיידר? מרוב כעס אינך רואה מה יוצא מתחת ידיך; איזו שנאה מנחה אותו לאיזה גזע? |
|
||||
|
||||
אני לא כועס בכלל. אני פשוט עייף ממנו, אני בז לו, הוא מגעיל אותי. אני חושב שהקש האחרון שבעקבותיו מחקתי אותו מרשימת הבלוגים שאני קורא היה איזה פוסט שהשווה (באמצעות טבלה, אאל''ט) בין היהדות והתנועה הנאצית. אני לא כועס עליו, אני לא יודע מאיזה בעיות אישיות הוא סובל, ואני מאחל לו כל טוב במישור האישי. אבל אני לא צריך קישורית לטינופת הזאת בדפדפן שלי, ואני לא צריך להכנס לשם ולהתחכך בחבורה הדביקה של החסידים השוטים שלו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |