|
כפי שכתבו כאן כמה משתתפים, הכחשת השואה לא באה מתוך מניעים של רצון לגלות את האמת, אלא מתוך מניעים של שנאת יהודים. אני זוכר ראיון עם גלוח ראש גרמני תוך כדי תהלוכה שלהם, שבו טען את טענות ההכחשה, כשברור (ושוב אני חוזר על דברים נכונים שנאמרו כבר כאן. כל הזכויות שמורות.) שהטיפוס הזה היה מבצע ברצון שואה חדשה. אין זה גם מקרי מטעמים מובנים, שאפשר למצוא לאחרונה פרסומים כאלה בעיתונות הערבית בכלל, ובסורית בפרט. במשפט הדיבה של ההיסטוריון מכחיש השואה הבריטי, השופט אמר לו בפרוש שדבריו נובעים ממניעים גזעניים, ואני כמובן מסכים. לכן, בעניין הזה לפחות, המכחישים אינם תורמים תרומה לאמת. האם יש מקום לחוק נגד הכחשת השואה ? זאת כבר שאלה אחרת, שקשורה בחוק ומשפט. לא כל דבר מותר להגיד. יש, למשל, חוקים כנגד דיבה וכנגד הסתה. בכל זאת, בעניין כזה של הכחשת אירוע היסטורי, איני נוטה לחשוב שיש להתייחס אליו כעבירה פלילית. ( אגב, גם המשפט שאותו הזכרתי בבריטניה, היה משפט דיבה שבו התובע היה מכחיש השואה. לא תבעו אותו על הכחשתה.) היה פה דיון אחר שבו היה ויכוח על השאלה אם מעמד הר סיני היה או לא היה. אני כשלעצמי מתקשה להאמין שהיה דבר כזה, כפי שהוא מתואר במקרא, כלומר שהיו שש מאות אלף איש במקום שאינו יכול להכיל ולכלכל קהל עצום כזה. אז מה ? האם אני מכחיש אירוע היסטורי ? האם יכול לבוא מישהו ולאסור אותי בגין דבריי אלה ? לא כל דברי צריך להתבטא בחוקי "אסור ומותר". אני גם חושב שמלחמה בתופעה בדרך של זו, של הכנסה לבית סוהר, מעמידה אותנו במצב נחות, אם ברצוננו לשכנע. כך לא משכנעים.
|
|