|
||||
|
||||
כשאתה אומר שעדיין לא גילינו אם תורת הקוונטים אומרת מספיק על היקום או אומרת יותר מדיי, אתה למעשה מתכוון שהיא בסופרפוזיציה (גם כן וגם לא). ובנימה קצת יותר רצינית : כשמערכת מנסה לפתור את עצמה (קח לדוגמא פוקציית מחשב שמנסה להגיע למודעות) יש גבול עד כמה היא מסוגלת 'לחדד' את התשובה, מכיוון שאיפשהו זאת שאלה ששואלת את עצמה. הגבול הזה יכול להוות מטאפורה לעיקרון אי הוודאות (מדענים שמנסים למצוא את מהות הקיום). בעזרת הפילוסופיה הזאת ניתן לחדד בדרך נוספת את המושג שאתה קורא לו 'קריסת פוקנציית הגל'. יש נקודה שבה תורת הקוונטים אומרת 'קריסת פוקנציית גל', ויש נקודה שהפילוסופיה אומרת שהמערכת מגיעה למודעות (כלומר, מזהה את עצמה - מבינה שהיא פונקציה שמנסה להסביר את עצמה). מה שמעניין לגלות זה ששני הדברים האלו הם בדיוק אותו דבר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |