|
אולי מדיניות הגירה נוקשה של מדינת ההגירה באה גם לשרת את האינטרסים של המהגרים הפוטנציאלים?
הרי כולנו מבינים שלא קל כלל ועיקר להתחיל חיים חדשים בסביבה זרה ובלתי מוכרת (ועוד יותר קשה כשיש מחסום שפה). אני טוען שמדינה שמקשה על מהגרים להתקבל עליה (דהיינו מציבה רף כניסה גבוה ודוחה את המוכשרים פחות) שומרת גם על האינטרסים שלהם בכך שהיא מונעת מבעלי הכישוריים הצנועים יותר שמביניהם להגיע לקשיים כלכליים ותרבותיים בלתי נסבלים.
דווקא מדינת ישראל, בשעריה הפתוחים לרווחה, תמיד ולכל יהודי ללא כל רף או הגבלה ואפילו בעידוד רב לבוא ולהשתקע כאן, יוצרת מצב שבו חלק מהעולים מגיעים למצבים כלכליים וחברתיים קשים.
ראו לדוגמה העליה ההמונית של שנות החמישים, המדינה עודדה הגירת יהודים למרות שלא היתה לה כל תשתית קליטה ראויה. וגם כיום חלק מהעולים מברה"מ לשעבר (אלה שכנראה לא היו עוברים רף הגירה מתקבל על הדעת) סובלים מקשיים רבים.
|
|